מחקר: תוכנת מחשב מאפשרת לזהות האם כותב מאמר הוא גבר הוא אישה

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לבנות תוכנת מחשב אשר יכולה לזהות את מינו של כותב מאמר או ספר. שימוש נבון באותות לשוניים, מאפשר לזהות את מינו של כותב מאמר באנגלית, בשיעור הצלחה של חמישה מתוך שישה ניסיונות. כך דיווחו חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן.

בין החוקרים נמנים: פרופ' משה קופל, מהמחלקה למדעי המחשב, פרופ' שלמה ארגמן, יחד עם הבלשן פרופ' ג'ונתן פיין והסטודנטית ענת שמעוני.

גילויים אלה יתפרסמו השבוע בכתב העת Literary and Linguistic Computing, שיוצא בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

החוקרים מסבירים, כי טכניקות שונות מתחום של מדעי המחשב הידוע כ"למידת מכונה", משמשות לתכנות מחשב שיבחין בין דוגמאות כתיבה של גברים וכתיבה של נשים. המחשב מתוכנת ללמוד בעצמו להבדיל בין כתיבות אלו בהתבסס על קביעות סטטיסטיות שהוא מוצא בדוגמאות. לאחר שהמחשב לומד מדוגמאות אלו, הוא מיישם את הדברים במסמכים אחרים שלא נראו לו קודם.

החוקרים מציינים, לדוגמה, את ספריהם של הסופרים כמו: דבורה טנן וג'ון גריי, שהביאו לפופולריות רבה את הרעיון שלנשים ולגברים יש סגנון דיבורי שונה. הגילויים החדשים מראים, כי הבדלי המגדר מגיעים אפילו לסגנונות הכתיבה בספרים ומאמרים - דבר אשר מפתיע משום שלא כמו בהשתתפות בשיחה, בכתיבת ספרים ומאמרים אין אינטראקציה חברתית ישירה.
המחקר בבר-אילן נעשה על כ-600 ספרים ומאמרים שנלקחו מה- British National Corpus - אסופה גדולה של טקסטים כתובים שנאספו למטרת המחקר הלשונאי. החוקרים מצאו שאותם הבדלים בין סופרים משני המינים היו בכל הקשת הרחבה של הנושאים שנבדקו, כולל, אמנות, פוליטיקה, מדע, ביוגרפיות ועוד.

במאמר, שיתפרסם בקיץ בכתב העת היוקרתי, Text, מראים המחברים כי בכתיבת ספרות בדיונית ולא בדיונית, נשים משתמשות בכתיבתן במילים המסמנות את היחס בין כותב הספר לבין הקורא יותר מאשר גברים, בעוד גברים נוטים להשתמש במילים המתארות ומכמתות דברים יותר מאשר נשים. הסיבות להבדלים אלו עדיין לא ברורות. שימוש פוטנציאלי בממצאים אלו הוא בשטח הזיהוי הפלילי.

דונלד פוסטר ממכללת Vassar בארה"ב, מומחה לזיהוי סופרים אנונימיים, זיהה את הסופר ג'ו קליין ככותב הספר - Primary Colors, על-ידי השוואת סגנון ספר זה בכתבים ידועים של אותו סופר. אולם, יש לזכור כי בדרך כלל, לחוקרים העוסקים באכיפה משפטית, אשר מנסים לזהות כותב אנונימי של מסמך כלשהוא, אין מבחר דוגמאות כתובות כפי שהיה לפוסטר. במקרים אלו, החוקרים יסתפקו בהרכבת פרופיל הכותב על-פי מינו, גילו, רקעו הלשונאי, החינוכי וכדומה.

צוות החוקרים ציינו, כי הטכניקות האוטומטיות שהביאו לפתרון בעיית זיהוי מין הכותב האנונימי, יוכלו לשמש גם בזיהוי מאפיינים דמוגרפיים אחרים.