תסמונת רגליים חסרות-מנוח ובעיות זיקפה?

שתי הפרעות שנראות לגמרי לא קשורות האחת לשנייה חולקות למעשה דבר-מה משותף: גברים מבוגרים הסובלים מתסמונת רגליים חסרות-מנוח בלילה נמצאים בסיכון כמעט כפול לסבול גם מבעיות זיקפה בהשוואה לאלו שאינם סובלים מהתסמונת.

החוקרים, מבית הספר לרפואה הרווארד שבבוסטון, חקרו יותר מ-23,000 גברים רופאי שיניים, אופטומטריסטים, וטרינרים ואנשי רפואה אחרים, שמילאו שאלונים בנושאי בריאות במרווחי זמן קצובים.

בשנים 2000 ו-2004, הגברים התבקשו לדרג את הזיקפה שלהם בסולם ערכים של חמש נקודות - מ"דלה מאוד" ועד "טובה מאוד". בשנת 2002, הגברים ענו על השאלות הקשורות לתסמינים של תסמונת רגליים חסרות-מנוח. אף אחד מגברים אלו לא סבל מסוכרת או מדלקת פרקים, שיכולות שתיהן להעלות את הסיכון לתסמונת רגליים חסרות-מנוח.

כ-4% מהגברים - 944 - דיווחו על תסמינים של תסמונת רגליים חסרות-מנוח. הגיל הממוצע של גברים אלו היה 70, ואילו הגברים שלא סבלו מתסמינים של תסמונת רגליים חסרות-מנוח היו צעירים בשנתיים בערך, נטו להתעמל יותר ולעשן פחות.

מבין אלו שדיווחו על תסמונת רגליים חסרות-מנוח, יותר ממחצית - 53% - דיווחו גם על קשיים בזיקפה, בהשוואה ל-40% מאלו שלא התלוננו על התסמונת.

הסבירות לחוסר זיקפה גם היא השתנתה בהתאם לחומרת התסמינים של תסמונת רגליים חסרות-מנוח. גברים שסבלו מהתסמונת 5 עד 14 לילות בחודש היו בסבירות גבוהה פי 16 לסבול מבעיות של זיקפה בהשוואה לגברים ללא התסמונת, בעוד שלגברים עם יותר מ-15 לילות בהם סבלו מתסמינים של תסמונת רגליים חסרות-מנוח היה סיכוי גבוה ב-78% לבעיות זיקפה.

לגיל, למוצא, להשמנה או לשימוש בטבק לא הייתה השפעה משמעותית על הסבירות של הקשר בין שני המצבים. המשתתפים גם לא נשאלו במסגרת הסקר אם רופא אבחן את אחת מההפרעות, אלא רק לגבי תסמינים הקשורים בהן.