סיכום העשור - מוזיקה ישראלית

זמרת העשור - ישראלי

העשור החולף הביא לנו לא מעט זמרות ישראליות טובות, ואני מתכוון ל ט ו ב ו ת, לא רק ידועות או מצליחות, אלא זמרות שעושות מוזיקה איכותית.

לעומת שאר העולם, אצלינו, כשזמרת מצליחה בגדול היא בדרך-כלל מלאת כישרון, יודעת מה היא רוצה וחותרת אל המטרה. אף על-פי שהיו לא מעט זמרות טובות העשור האחרון, הבחירה הייתה יחסית קלה. לפניכם שלוש הנבחרות שלי:

אפרת גוש

אומנם רק שני אלבומים בעשור, אבל איזו עוצמה, איזו איכות ואיזו השפעה מוזיקלית. אני חושב שעוד מההופעות המשותפות עם יוני בלוך ב-2002, אומנים ראו את הגברת ואמרו "ככה אני רוצה לשיר" או הלוואי והיה לי את ה... הזה שיש לה".

לאפרת גוש יש כריזמה בלתי נתפסת והמוזיקה שלה מלאה, איכותית וסוחפת. השירים שלה (תמיד כשאתה בא, טוב לבד, בלי לומר מילה, לראות את האור, אתה תחזור שיהיה לך טוב, לא שרע, וכמובן אה-אה-אה) פשוט מדברים לכולם ומוטמעים בנימי הנשמה כאילו הם חלק מכל אחד ואחת. יופי. פשוט יופי.

שרית חדד

אני חושב שלמרות ששרית חדד מזוהה עם הזרם הים תיכוני, ההצלחה שלה והנוכחות שלה השפיעו ונתנו כוחות לאינספור זמרות בעשור האחרון.

הדבר היפה ביותר בשרית חדד הוא היכולת שלה לעשות את הכל באופן טבעי כאילו הייתה שם מאז ומעולם. 9 אלבומים, 2 אוספים והופעות בלי סוף, שרית עשתה קיסריה, היכל התרבות ומופיעה בכל העולם. רשימת הלהיטים ארוכה וידועה לכולם ולכן אין צורך לפרט.

אני מאוד אוהב את ההתקדמות של שרית ואת האנשים שאליהם היא חוברת עם הזמן (עברי לידר, הנרי וכדומה), שרית חדד עושה שימוש נכון במעמד שלה על-מנת לשפר את איכות המוזיקה שלה. סחתיין.

נינט טייב

שלושה אלבומים, עשרות שירים, המון אומץ ואיכות ללא פשרות. נינט היא כוכבת אמיתית, כזו שעושה קצת ממה שצריך והרבה ממה שהיא רוצה ואנחנו פשוט אוהבים את זה.

בכל פעם שיש ויכוח על התרומה או אי-תרומה של תוכניות כמו כוכב נולד אני חושב על דבר פשוט, אם לא היה כוכב נולד אולי ולא היינו מכירים את נינה, אתם יודעים מה?

אני מוכן לסבול את כל הזייפנים, הפרסומות, השופטים וההצגות ובשביל לקבל עוד נינט אחת. אני חושב באמת ובתמים שנינט טייב היא תופעה בקנה מידה של אומנים בינלאומיים כגון: שריל קרואו, אלאניס מוריסט, ג'ניס ג'ופלין ועוד. נפגש בגראמי.

הרכב העשור - ישראלי

מוזיקה מרגשת. רייכל [צילום: יח"צ] (יח"צ)

אין לנו הרבה הרכבים בארץ, לפחות לא בהשוואה לכמות הזמרים או הזמרות, אבל אילו שיש לנו פשוט מבריקים, ההרכבים בארץ על-פי רוב איכותיים ושומעים שהמוזיקה עוברת עיבוד (מוסיקלי ומוחי) של יותר מאדם אחד, זו השלישיה שלי:

הפרויקט של עידן רייכל

עידן רייכל מוכשר, מוכשר בבחירת הסביבה שלו, ביחסי ציבור אבל בעיקר במוזיקה.

המוזיקה שלו נגעה בכולנו, הייתה מועמדת וזכתה כמעט בכל פרס אפשרי כולל שיר העשור של ערוץ 24. הפרויקט מוערך מאד על-ידי מבקרי מוזיקה בינלאומיים והופיע כמעט בכל במה מכובדת אפשרית. שלושה אלבומים ובכל אחד מהם שירים שכיכבו במצעדי ההשמעות ונכנסו לכל פלייליסט מיד עם יציאתם.

עידן רייכל והפרויקט מעלים בכל שיר מחזה חדש, המוזיקה שלהם פיוטית, ציורית, מלאת אמונה (לאו-דווקא דתית) ומאוד אבל מאוד מרגשת. הרבה כבוד לעידן ולכל משתתפי הפרויקט.

כנסיית השכל

נתחיל בגילוי נאות, מבחינתי כנסיית השכל מייצגים איכות וכשמישהו אומר לי שהשיר שלו הוא בסגנון כנסיית השכל הוא מדליק לי את כל חיישני הביקורת.

בכל שלושת האלבומים שעשו בעשור האחרון מצאתי שיר שאני אוהב מאוד, בכל שלושת האלבומים מצאתי יצירה ענקית. הכנסייה עושים מוזיקה איכותית ללא פשרות שנוגעת במיינסטרים אבל לא חלק ממנו, כמה להקות ראיתם שמצליחות לגרום לאנשים לענטז לצלילי מוסיקת רוק כמו שעושים הכנסייה בתגידי שטוב? החיבור החדש לריטה יכול היה להיתפס כאילו ריטה היא הדמות הראשית או זו שהיא מרכז הבמה אבל הכנסייה מגישים לנו מופע מאוזן להפליא ואני לא בטוח שריטה היא לו זו שנהנית יותר. הרכב מצויין, או במילים אחרות "הרכב מנצח".

הדג נחש

לא, אני לא מפרגן להם כי יש להם DJ. גם לא כי הם ירושלמיים, אני מאמין בכל מאודי שהם עושים הכל נכון, מילים, עיבודים, הפקה, סאונד, הגשה והופעה מדהימים.

הרכב מחאה אמיתי שמוציא מוזיקה מהבטן של האומה אל הפנים של כולנו. אחת מלהקות ההיפ הופ היחידות בעולם (?) שמצליחה מאד בקרב קהל בוגר (25 ומעלה).

הדג נחש הוציאו חמישה אלבומים מעולים בעשור האחרון, אלבומים איכותיים, נוקבים ונטולי פיתויים שלא חסרים בז'אנר הזה. שירת הסטיקר הוא לא סתם שיר או סתם ביטוי מחאה, זה שיר שמייצג את ההרכב כולו, כל שיר שלהם הוא סטיקר אחד גדול וככה אנחנו אוהבים אותם.

תודה רבה למיכאלה פטאי לוי וירון קורן שעזרו לי בבחירת הרשימה הסופית. בכתבה הבאה - סיכום העשור העברי.

זמר העשור - ישראלי

העשור הזה במוזיקה הישראלית התברך בהמון זמרים, טובים יותר או פחות. הז'אנר הים תיכוני סיפק לנו עשרות זמרים שלא מעט מהם גם פרצו ומילאו מופעי ענק אבל גם הז'אנרים האחרים לא קופחו. הזמרים הטובים תפסו את מקומם לא רק בעשייתם האישית אלא גם בעזרה לאחרים להגיע לגדולות ותרמו מכשרונם וניסיונם.
העשור הזה היה ללא ספק גברי יותר מנשי. זוהי השלישייה שלי:

אביתר בנאי

האמת, לאביתר בנאי אני זוקף גם קצת קרדיט מהעשור הקודם, לא כי הוא לא עשה מספיק אלא מפני שלדעתי העשייה שלו משנת 97 ו-99 השפיעה מאד עליו ועל הסביבה בעשור האחרון. אביתר שר שירים כי הוא צריך, כי הוא חייב, כי הנשמה שלו פשוט עושה את זה, הוא לא שר כי יש לו קול ענק (ולא שאני אומר שאין לו), הוא לא שר כי הוא רוצה לעשות מזה קריירה, כשהוא שר ומופיע זה נראה כמו סוג של שליחות, כאילו הוא נועד לספר לנו סיפור והדרך שלו היא שירה. האלבום האחרון של אביתר בנאי שבר שיא במהירות בה הגיע למעמד אלבום זהב, אז כנראה שאני לא היחיד שהוא גורם לו להרגיש קרוב לאלוהים.

עברי לידר

ללא ספק הזמר המשפיע ביותר בעשור האחרון, כמעט בכל פעם ששמעתי שיר רוק-פופ ישראלי טוב, גיליתי שעברי לידר מעורב שם. היום קיים טרנד של רמיקסים רישמיים לשירים, עברי דאג שיהיו לשירים שלו רמיקסים בתוך האלבומים לפני חמש שנים כבר. עברי עושה רוק-פופ טוב, עם מילים שנוגעות ולחנים מדהימים, הילד המוכשר מלפני 12 שנה הפך להיות האיש שעל פיו יישק דבר והפך אותנו, המאזינים שלו לאנשים החדשים.

פעם אמר לי קולגה שלי, DJ מוכשר מאד, שלא משנה איזה סגנון מוזיקה אתה אוהב בטוח יש בזה קצת עברי לידר, אני חושב שקשה לקבל מחמאה יותר גדולה מזו. שאפו.

שלומי שבת

שלומי שבת הוא זמר נשמה אמיתי שעשה את הפריצה שלו בעשור האחרון. אני חושב שהקפיצה האמיתית הייתה ב-שלומי שבת וחברים, מהלך גאוני שגילה לכולנו וגם לאומנים עצמם כמה משלומי שבת הם אוהבים - הרבה.

שלומי שבת חבר לפאבלו רוזנברג ויחד הם עשו בקיסריה מה שאף אחד לא עשה קודם אפילו לא שלמה המלך. הם שיחקו עם הקהל וסובבו אותו בצורה כזו שלא היה אדם אחד שיצא ללא חיוך מרוח. שלומי ניגן ושר המון להיטים בעשור האחרון אבל לא פחות מזה כתב והלחין לאחרים ודאג לפריצה שלהם. בשביל זה יש חברים.