פישר: "ללא אמון הציבור, הבנקים לא יתקיימו"

"הבנקים צריכים לזכור שהם נשענים על אמון הציבור, וכי ניתן להפסיד את האמון הזה. לכן הבנקים צריכים לשמור על רמת נזילות מספיק גבוהה, רמת הון מספיק גבוהה ולהגביל את הסיכונים שהם מוכנים לקחת" - כך אמר (יום ג', 29.12.09) נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכינוס איגוד הבנקים, אשר נערך בסימן השנה החמישים להיווסדו.

הנגיד טרח לציין את העובדה שמערכת הבנקאות נמצאת במצב טוב. לדבריו, יחסי ההון מתאפיינים ביחס הון ראשוני גבוה ובניהול איכותי. כתוצאה מעבודה מאומצת של הבנקים ושל הפיקוח, הוא הסביר, הבנקים הישראלים יאמצו בתחילת 2010 את גישת באזל 2, בדגש על ההשלכות של גישה זו על מערך ניהול הסיכונים. בנוסף, על-פי נתוני בנק ישראל, העמלות שהבנקים גובים מלקוחותיהם ירדו לאחרונה.

עם זאת, הנגיד מנה סוגיות רבות הקשורות למבנה המערכת הבנקאית בפרט והמערכת הפיננסית בכלל, שמצריכות התייחסות בעתיד הקרוב. בין היתר התייחס הנגיד למידת הריכוזיות של המערכת הבנקאית, לשאלת התמהיל המועדף של בנקים גדולים לעומת קטנים, ולשאלת מבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית. "מיזוג בין בנקים עשוי ליצור תחרות בטווח הקצר אך בטווח הארוך השוק יחזור לשיווי משקל חדש, לכן יש לבחון מראש ולעומק את התוצאות האפשריות של מהלך כזה", ציין פישר. הוא הוסיף גם כי מנסיונו אין יתרון במיזוג בין בנקים לחברות ביטוח.

"המשק הישראלי מגיב טוב יותר מרוב הכלכלות המפותחות"

הנגיד הזכיר שנקודת הזמן בה התקיים כינוס איגוד הבנקים בשנה שעברה, הייתה תקופה קשה מאוד מבחינת המשבר הפיננסי. "בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם החלו כבר להגיב למשבר באופן אינטנסיבי, מדינות ה-G20 גיבשו אסטרטגיית פעולה משותפת, אבל לא ניתן היה עדיין להצביע על התוצאות של פעולות אלו", הזכיר פישר. "היום, לעומת זאת, ניתן לקבוע שצעדי המדיניות החריגים אכן פעלו: הכלכלה העולמית מתחילה לצמוח, והמשק הישראלי יוצא מהמיתון בצורה טובה יותר מרוב הכלכלות המפותחות".

בהתייחסו למצבה של כלכלת ישראל, ציין פישר את העובדה שתהליך ההצטרפות ל-OECD מתקדם בצורה משביעת רצון. "הצלחת תהליך זה תתרום לישראל גם מבחינה פיננסית, גם מבחינת ייעול תהליכים וצמצום הביורוקרטיה, וגם מבחינת מיצובה של ישראל בין מדינות המערב המפותחות - שם מקומה הטבעי", אמר.

הנגיד ציין את חשיבותה של המשמעת פיסקלית, תוך שבנק ישראל פועל להשקיע בתחומים שהם חשובים לדעתו לצמיחה בטווח הארוך: השקעה בהון האנושי, בהפחתת הביורוקרטיה, במחקר ופיתוח, וכו'. במקביל, הדגיש הנגיד את הצורך בקיומה של מדיניות מוניטרית מדורגת, שתמשיך לתמוך בצמיחה אך תאפשר להחזיר את האינפלציה אל תוך תחום היעד שקבעה הממשלה.