האם מקרי הסרטן בישראל קשורים לשואה?

מחקר ישראלי, כפי הנראה הראשון מסוגו, גילה כי שיעור מקרי הסרטן גבוה יותר במידה משמעותית בקרב יהודים אירופאים שהיגרו לישראל לאחר השואה, בהשוואה ליהודים שעזבו את אירופה לישראל לפני או במהלך מלחמה העולם השניה. כך מדווח הבוקר הניו-יורק טיימס.

שיעור מקרי סרטן המעי הגס וסרטן השד היו גבוהים במיוחד בקרב אלו שעברו את שנות המלחמה באירופה הכבושה בידי הנאצים, כך על-פי המאמר שפורסם בעיתון של המוסד הלאומי לסרטן.

השוני המשמעותי ביותר זוהה בקרב אלו שהיו הצעירים ביותר במהלך המלחמה. מבין 315,544 משתתפי המחקר, גברים שנולדו בין השנים 1940 ל-1945 והיו באירופה לאורך שנות המלחמה פיתחו סרטן בשיעור גבוה פי 3.5 לעומת גברים באותה קבוצת גיל שהיגרו לישראל במהלך המלחמה; נשים שהיו באירופה לאורך כל שנות המלחמה היו בסיכון גבוה יותר מפי שניים.

השאלה אם החיים במחנה או תחת מצבים נוראים אחרים הם שגרמו לסרטן בשלב מאוחר יותר בחיים מעסיקה מומחים ישראלים רבים.

"זוהי שאלה מאד מאד רגישה", אומר ד"ר מיכה ברחנא, המופקד על רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות בארץ ועורכו הראשי של המאמר. "ניצולי השואה זוכים ליחס של אוכלוסיה מיוחדת בישראל, ורצינו להיות רגישים. הם כבר עברו טראומה, ולא רצינו שיעברו טראומה שוב".

לפני שהחלו בניתוח הנתונים, החוקרים העלו את נושא המחקר בפני קבוצת ניצולים כדי להעריך את תגובתם.

מומחי רפואה בארץ כבר מזמן תוהים לגבי ההבדלים בשיעור מקרי הסרטן בין אשכנזים ליוצאי עדות המזרח. זאת למרות שמספר מוטציות גנטיות הקשורות לעליה בסיכון בקרב האשכנזים זוהו, ד"ר ברחנא אומר כי אלו אינן מסבירות לגמרי את הפער בשיעור מקרי הסרטן.

מומחים בארצות הברית שמחקר שערכו התמקד בקשר בין גורמי לחץ בחיים לסרטן אמרו כי המאמר חשוב ומעניין, אך הזהירו מהסקת מסקנות לגבי הגורמים לסרטן, מאחר שהיהודים שעברו את המלחמה עברו חוויות קשות כל כך שונות, כולל תת-תזונה חריפה וממושכת, חשיפה לקור ולזיהומים ולחץ פסיכולוגי ממושך וקיצוני שהמשיכו גם לאחר המלחמה. החוקרים גם לא הצליחו לקחת בחשבון התנהגויות המעלות את הסיכון לסרטן, כמו עישון לדוגמה.

יותר שאלות מתשובות

"במספר היבטים, המחקר מעלה שאלות רבות יותר מאשר תשובות. מה זה בדיוק? האם ניתן להתעלם מהגבלת הקלוריות הקיצונית, החשיפה לפתוגנים, הלחץ הפסיכולוגי או מכל אלו יחד?", שואל לורנזו כהן, ראש המחלקה לרפואה אינטגרטיבית במרכז הסרטן אנדרסון שבאוניבריסת טקסס ביוסטון. הוא ציין כי היו הבדלים עצומים בחוויות של אלו ששרדו את המלחמה באירופה. המחקר כלל יהודים ישראלים שנולדו באירופה בין השנים 1920 ל-1945 והיו תחת הכיבוש הנאצי. חלקם חיו בגטאות, חלקם הסתתרו, ואחרים שרדו את מחנות העבובה ואת מחנות ריכוז.

גם בוני איי. מקגרגור, פסיכולוג קליני מהמרכז לחקר הסרטן פרד האצ'ינסון שבסיאטל, שחקר את הקשר בין לחץ לתפקוד חיסוני, אמר כי "קיים גיוון מאד גדול... זה מאד מטושטש". יחד עם זאת ציין כי הקשר בין חוויות המלחמה לשיעור גבוה יותר של סרטן הוא חזק ביותר, וכדבריו "אין זה מפתיע".

מחקרים קודמים שעסקו בשיעור הסרטן בקרב ניצולים שסבלו מרעב חמור במהלך מלחמת העולם השניה הניב תוצאות מעורבות, כשנורבגים שחוו תקופות קצרות של הגבלת קלוריות היו בסיכון נמוך לסרטן המעי הגס, וניצולים הולנדים שסבלו רעב חמור היו בסיכון גבוה יותר לסרטן השד.

מחקר חדש שנעשה על יהודי אירופה גילה כי מספר מקרי הסרטן בקרב ניצולי המלחמה עלה במידה ניכרת ככל שהניצולים היו צעירים יותר.

בקרב נשים שנולדו בתחילת שנות הארבעים, ועברו את המצבים הקשים ביותר, שיעור מקרי סרטן השד היה גבוה פי 2.4 בהשוואה לנשים בנות גילן שהיגרו לישראל במהלך המלחמה. בקרב גברים שנולדו בסוף שנות השלושים שיעור מקרי סרטן המעי הגס היה גבוה פי 1.75 בהשוואה לעמיתיהם שהיגרו מוקדם יותר.

התוצאות מראות כי לחוויות ולחשיפות בשלב מוקדם בחיים, כולל למצבים טרום לידתיים, יש השפעה ארוכת טווח על דפוסי הגדילה ועל המערכת האנדוקרינית, כמו גם על התגובות ההתנהגותיות שעלולות להעלות את הרגישות למספר מחלות, כתב ד"ר ברחנא.

"אנשים שהיו מבוגרים באותה תקופה היו פחות רגישים בשלב מאוחר יותר" הסבירה ד"ר מקגרגור. לעומת זאת, אלו שנחשפו ללחצים פסיכולוגים וללחצים פיסיים קשים וקיצוניים בגיל הינקות הצליחו הרבה פחות להתמודד עם הלחץ "חיו איתו וחוו אותו שוב בחלק גדול מחייהם".