הרשות לתכנון כח אדם במשרד העבודה והרווחה פרסמה (יום ד', 9.4.03) סקר שערכה בקרב מדגם מייצג של כ-1,000 תושבים גילאי 18 ומעלה. את הסקר ערכה חברת "דחף" עבור הרשות לתכנון כח אדם.
מטרת הסקר היתה לבחון שלושה נושאים עיקריים:
- היקף ההיעדרות מעבודה שנמדדה במונחי היעדרות ימים מלאים והחסרת שעות עבודה;
- מוכנות מקומות העבודה למקרה של אזעקת אמת שנבחנה לפי המשתנים: קיום אמצעי מיגון במקום העבודה, קבלת תדרוך במקומות העבודה ותרגול אישי של מצב אזעקת אמת;
- מוכנות אישית שנמדדה באמצעות שני משתנים: פתיחת ערכות המגן ונשיאתן למקום העבודה בשבוע הראשון למלחמה.
הסקר נערך שבועיים לאחר תחילת המלחמה והתייחס לתקופה שבין יום רביעי בשבוע, היום שלפני תחילת המלחמה, ועד ליום חמישי (היום ה-8) למלחמה. הסקר נערך ביוזמת אגף הביטחון במשרד העבודה והרווחה, שעליו הוטלה האחריות לנושא ההיערכות לשעת חירום בעת מלחמת עירק-ארה"ב.
המרואיינים התייחסו אך ורק לעילות הקשורות במלחמת ארה"ב-עירק שכללו גם היעדרות הנובעת מגיוס אנשי המילואים. הממצאים הבאים מוצגים לגבי כלל אוכלוסיית השכירים בישראל שהיוו כ-50% מאוכלוסיית המדגם.
היעדרות מעבודה בשל המלחמה
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מתוך סך של כ-2 מיליון שכירים בישראל, 120 אלף מהם נעדרו מהעבודה בשל המלחמה בשמונה הימים הראשונים למלחמה וביום שלפני. שיעור השכירים שנעדרו לפחות יום אחד בתקופה זו עמד קרוב ל-6%. כ-59% מסך השכירים שנעדרו הינן נשים והיתר, 41%, גברים.
החסרת שעות עבודה -היעדרות חלקית מהעבודה
היעדרותם של העובדים השכירים כללה לא רק היעדרות מלאה מהעבודה אלה גם החסרת שעות עבודה. כ-75 אלף שכירים החסירו שעות עבודה ב-8 הימים הראשונים למלחמה והם מהווים קרוב ל-4% מסך השכירים במשק הישראלי. ממוצע שעות ההיעדרות לשכיר שנעדר מעבודתו, בכל 8 הימים הראשונים למלחמה, עמד על 7.3 שעות.
כצפוי, דפוס ההיעדרויות לא היה אחיד במהלך 8 ימי המלחמה הראשונים והיום שקדם לה. על-פי דיווחי השכירים שנעדרו מהעבודה, היעדרותם החלה כבר ביום רביעי, היום שקדם למלחמה: קרוב ל-38% מסך הנעדרים דיווחו על היעדרות ביום זה. קרוב ל-90% מסך הנעדרים נעדרו ביום הראשון למלחמה (יום חמישי).
אחוז הנעדרים הלך וירד במהלך הימים הבאים והוא התייצב ברמה שבין 15% ל-22% החל מיום ראשון (היום ה-4 למלחמה) ועד ליום חמישי (היום ה-8 למלחמה). סך ההיעדרות מהעבודה במשק על-פי אומדן הסקר כולל תרגום החסרת שעות עבודה לימי עבודה, להיקף של כ-400 אלף ימי היעדרות ב-8 הימים הראשונים למלחמה והיום שלפני.
סיוע בשמרטפות
שיעור ההיעדרות בשל המלחמה היה גבוה יחסית במשפחות להן ילדים קטנים. כדי למנוע היעדרות גבוהה יותר הסתייעו חלק מהמשפחות בשירותי שמרטפות מיוחדים. על-פי דיווחיהם הם אינם נוהגים להשתמש בהם בימי שגרה.
כ-8% מהמשפחות להם ילדים עד גיל 12 דיווחו על סיוע בשירותי שמרטפות בשכר. משפחה ששכרה שירותי שמרטפות הוציאה בממוצע ב-8 הימים הראשונים למלחמה כ-350 שקלים. אומדן סך ההוצאה של כ-60 אלף משפחות שהשתמשו בשירותי שמרטפות מיוחדים לילדיהם, הגיע לכ- 20 מיליון שקלים.
מוכנות מקומות העבודה
קרוב ל-30% מהשכירים בישראל העובדים מחוץ לביתם דיווחו שלא נמצאו במקום עבודתם כל אמצעי מיגון, בין שהוא מיקלט, ממ"ד או חדר אטום. רק כ-60% מתוך השכירים ביקרו באחד מאמצעי המיגון במקום עבודתם.
כ-27% השתתפו במקום עבודתם בתרגיל המלמד מה לעשות במקרה אזעקה בשעות העבודה, למרות שכ-40% מהשכירים דיווחו שבמקום עבודתם תירגלו דרכי פעולה למקרה של כוננות. בנוסף, כ-15% מהשכירים דיווחו שהוטל עליהם במקום העבודה תפקיד הקשור למוכנות מקומות העבודה במלחמה.
מוכנות אישית
המוכנות האישית נבחנה באמצעות שני משתנים שהתייחסו לשאלות הבאות: 'האם פתחת את ערכת המגן שלך', ו-'האם הגעת למקום העבודה עם הערכה'.
פתיחת ערכות המגן - כ-46% מסך השכירים דיווחו שלא פתחו את ערכת המגן.
לקיחת ערכת המגן למקום העבודה - כ-58% מהשכירים דיווחו שלא נטלו עימם, אף לא ליום אחד, את ערכת המגן למקום העבודה. האחרים, 42% מתפלגים בנטילת הערכה למקום העבודה על-פי הנתונים הבאים:
ביום הראשון למלחמה (יום חמישי) קרוב ל-60% מהשכירים לא נטלו עימם את ערכת המגן. השיעור הגיע לשיא בקרב השכירים העובדים בשבת, כ-80% לא נטלו עימם את הערכות למקום העבודה. בשאר ימי המלחמה שנבדקו בסקר נע השיעור בין 65% ל-70%.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה