אנשים בדיכאון לא מצליחים לשמוח?

אנשים מדוכאים יכולים אומנם להרגיש טוב, אך הם אינם מסוגלים להישאר לאורך זמן עם ההרגשה הזו. כך קובע מחקר חדש.

הרעיון החדשני מעורר שאלות לגבי התפיסה הקיימת, על-פיה אנשים הסובלים מדיכאון לא יכולים אפילו להתחיל להרגיש רגשות חיוביים, ולאנשים אלו יש תגובה מעטה, אם בכלל, באזורים במוח הקשורים לתחושות חיוביות.

המחקר מראה כי ההתייחסות לרגשות חיוביים חשובה, אם לא חשובה ביותר בהבנת הדיכאון. כך כתבו החוקרים, מאוניברסיטת ויסקונסין, בדוח שפרסמו ב-Proceedings of the National Academy of Sciences.

הם מאמינים כי הממצאים מצביעים על כך שניתן לפתח אסטרטגיות קוגנטיביות שאינן מתמקדות בהקטנת הרגשות השליליים, אלא במקום זאת בהגברת הרגשות החיוביים ושימורם.

עד כה ידוע היה כי לחולים הסובלים מאנהדוניה - אי-יכולת לחוות הנאה (מרכיב בדיכאון) - יש יכולת מועטה לחוות רגשות חיוביים. המסקנות של המחקר הנוכחי הן כי הבעיה של אנשים לא מתבטאת בכך שהם אינם יכולים לחוות רגשות חיוביים, אלא שהם לא יכולים "לשמר" אותם.

הממצאים עשויים גם להשפיע על סוג התרופות המשמשות לטיפול במקרים שונים של דיכאון, בעיקר תרופות המשפיעות על הדופמין או על מערכת הגמול של המוח, שיכולות להועיל לטיפול בהפרעה מסוג זה.

למרות שדיכאון נחשב להפרעה במצב הרוח, לא ידוע כיצד מצב הרוח נפגע במצב של דיכאון.

לדברי החוקרים, אחד מהתחומים שלא זכו לתשומת לב בדיכאון, הוא האפשרות שהחריגויות העיקריות בדיכאון הן לא הרגשות השליליים אלא דווקא הרגשות החיוביים. הרעיון הוא שחולים שסובלים מדיכאון או לפחות תת-קבוצה שלהם, סובלים למעשה מבעיה בשימור או באחזקה של רגשות חיוביים.

לא לאורך זמן

צילום: חזרה לעצב [צילום: פלאש 90]

המחקר תוכנן לחקור אם אנשים עם דיכאון סובלים מקשיים בשימור הרגשות החיוביים לאורך זמן.

27 משתתפים עם דיכאון ו-19 משתתפים שלא סבלו מהמצב ושימשו כקבוצת ביקורת, התבקשו להתבונן בתמונות שהיו אמורות לעורר רגשות חיוביים או שליליים, כמו תצלום טבע או תמונה של אם המחבקת את תינוקה.

החוקרים ביקשו מהם להרגיש כל מה שהתמונה עוררה בהם, ואז להגביר את התחושה ככל שיכלו בעזרת אסטרטגיות מנטליות או קוגנטיביות. לדוגמא, המשתתפים שצפו באם ובתינוק יכלו לדמיין את האהבה שהאם מעניקה לבנה. לאחר מכן, המשתתפים התבקשו לתחזק את הרגש החיובי למשך 45 דקות במהלכן עברו בדיקת MRI תפקודי.

החוקרים גילו כי משתתפים בקבוצת הביקורת הצליחו לעשות זאת ואף זוהתה אצלם פעילות באזורי המוח שחשובים לרגשות חיוביים, במיוחד באזור ה-nucleus accumbens החיוני לרגשות של גמול בפרט ולרגשות חיוביים בכלל. אצל המשתתפים שסבלו מדיכאון נראתה פעילות דומה באזור זה בהשוואה למשתתפים הבריאים בתחילת המחקר, אך הם לא הצליחו לשמור על הפעילות לאורך זמן.

המחקר מומן על-ידי המוסד האמריקני הלאומי לבריאות מנטלית, חברת Wyeth-Ayerst ומספר קרנות אחרות.