"למולקולות הזיהום אין דרכון"

"קריאתי היא קריאה של התנ"ך לאדם, לטפח ולשמור את גן העדן" - כך אמר נשיא המדינה שמעון פרס בנאומו בפני באי ועידת האקלים בקופנהגן (ה', 17.12.09).

בנאום שנשא בפני באי הוועידה אמר פרס: "אנו כאן כדי להתגרש. להתגרש מהלך הרוח הישן שלנו של תעשיה מזהמת ואינטרסים לאומיים. אנו כאן כדי לקחת חלק בהתחייבות עולמית להציל את הסביבה... כנשיא של מדינה שפועלת לשלום, ושואפת לעולם נקי, הייתי רוצה להצטרף אליכם בתכנון עתיד טוב יותר".

פרס קרא להפריד את נושאי הסביבה מהנושאים הפוליטיים ואמר כי "השלום דורש לתחום גבולות. האקלים קורא לפעולה שאינה קשורה לגבולות". עוד הוסיף כי "המזרח התיכון דורש כוח משימה רב-צדדי... כדי ליצור שיתוף פעולה סביבתי. עצמאי מוויכוחים פוליטיים. אני קורא לשכנינו, אפילו לאלו שאיתם עדיין לא הגענו ליחסים דיפלומטים, לכרות ברית במאמץ להציל את האזור שלנו".

רצון משותף לכל הדתות

פרס הדגיש כי חילוקי דעות פוליטיים לא צריכים למנוע שיתוף פעולה סביבתי ואמר כי "מולקולות פחמן לא נושאות איתן דרכון. נהרות לא דורשים ויזה. המזהמים נעים איתם. כולנו - יהודים, מוסלמים ונוצרים מתפללים שנהר הירדן יזרום, רענן וקדוש. קריאתי היא קריאה של התנ"ך לאדם, לטפח ולשמור את גן העדן".

פרס ציין כי במזרח התיכון, האוכלוסיה הגדלה מתמודדת מול משאבים מידלדלים ותיאר את דרכי ההתמודדות של ישראל עם המצב: "במשך יותר מ-60 שנה של עצמאות, ישראל צריכה להתמודד עם תכתיבי הטבע הללו. לא אפשרנו מחסור במים, באדמה או באנרגיה כדי לקבוע את עתידנו. במקום זאת, ביססנו את המחר שלנו על מדע וטכנולוגיה".

"טכנולוגיות חדשות מאפשרות לנו להשתמש מחדש ב-75% מהמים שלנו. מערכת ההשקיה של ישראל משרתת מיליוני שטחים סביב העולם. וכך חוסכת עד 30% מהשימוש במים. גידולים חדשים דורשים פחות מים. חלקם יכולים אפילו לגדול עם מים מלוחים", דברי פרס.

לא לעצור את תהליך השלום

במסגרת נאומו, הבטיח פרס כי עד 2020 ממשלת ישראל תעשה את המאמצים הנדרשים כדי "לצמצם את פליטת דו תחמוצת הפחמן ב-20% בהשוואה לתרחיש של 'עסקים כרגיל'". כן הדגיש כי "שיתוף פעולה סביבתי לא צריך לעצור את את המחויבות לשלום. להפך, הוא עשוי לעודד אותו".

את דבריו סיים פרס בגוון אישי ואמר "חייתי לאורך המהפך של המאה ה-20, אני עד לטרגדיות ולניסים. כעת אני נהנה משני נכדים. אכן, הם המדריכים שלי לעתיד. כסב-רבא שלהם, וכמשרת של כל הילדים שעתידם מונח בגורל הקהילה העולמית, אני מרגיש בבית בקופנהגן. אני מחויב כמו מנהיגים אחרים להפוך את העולם הזה לנקי, בריא, מלא תקווה ובעל משמעות".