בעלי דין רבים המגישים תביעה מוצדקת לא טורחים להוכיח אותה. אם תביעה לא הוכחה בראיות היא תידחה, חד וחלק. במקרה הבא, אנואר מחסן תבע את וידה גבאי בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, לאחר שלדבריו ביצע עבורה עבודות נגרות ולא קיבל את מלוא הסכום שסוכם. העבודה נעשתה בשנת 2006 ומחסן טרח להגיש את התביעה רק בחודש אוגוסט בשנה שעברה.
לדבריו, סוכם שמחיר העבודה, כולל חומרים, יעמוד על-סך של 12,000 שקל, אלא שהוא לא צירף כל ראיה על כך, למעט שרטוטים עם מידות שלא צוין עליהם מחיר כלשהו. "לאחר שביצעתי את העבודה, קיבלתי מהנתבעת סכום של 2,000 שקל ולכן אני דורש את היתרה בסך של 10,000 שקל".
בכתב ההגנה טענה גבאי שסוכם על מחיר של 9,000 שקל עבור העבודה כולה. "ביום ההזמנה: 11.5.06 שולם לתובע סך של 1,000 שקל במזומן, וביום: 15.6.06 שולם לו סך של 2,000 שקל בצ'ק. בניגוד לטענתו, חלק מהעבודות לא בוצע כלל, והעבודות שבוצעו בחלקן, לא היו תקינות. התובע נעלם ולא השלים את התיקונים, שערכם נאמד בסך של 1,860 שקל. לצורך השלמת העבודות שלא בוצעו עלי לשלם לנגר אחר סכום של 6,600 שקל", אמרה.
לאור האמור התעקשה גבאי שלמחסן לא מגיעה ולו פרוטה אחת, ויש לדחות את התביעה. גבאי צירפה תמונות, אשר לדעתה המחישו את איכות עבודתו של מחסן ואת העבודות שלא ביצע. מחסן מצידו טען שהתמונות מתייחסות למצב כיום, לאחר שימוש של כשלוש שנים, ולכן אין לראות בהן ראיה קבילה. "מעולם לא הוגשה נגדי תביעה על-ידי הנתבעת או דרישה בשל ליקויים כלשהם".
בפסק הדין דחתה השופטת אנה שניידר את התביעה. "לאחר עיון בכל המסמכים ובתמונות, הגעתי למסקנה שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו, דהיינו מה היה סכום ההזמנה המקורית, אילו שינויים נתבקשו על-ידי הנתבעת שלא סוכמו מלכתחילה ומה היה מחירם, ומה היה מחיר החומרים שנרכשו על-ידי התובע לצורך ביצוע העבודה. כל האמור לא הוכח, וזאת גם אם נתעלם מן התמונות שהוגשו על-ידי הנתבעת שמשקלן הראייתי, לאחר חלוף כשלוש שנים מביצוע ההזמנה, אינו רב".
לפנים משורת הדין, השופטת שניידר לא הוציאה צו להוצאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה