הצעת חוק לעצירת אדלסון

ח"כים התומכים בהצעת החוק

• דוד רותם
• יואל חסון
• מירי רגב
• אחמד טיבי
• דניאל בן-סימון
• אברהם מיכאלי
• איתן כבל
• נסים זאב
• מנחם אליעזר מוזס
• דב חנין
• מרינה סולודקין
• שי חרמש
• שלמה מולה
• גדעון עזרא
• אורית זוארץ
• רחל אדטו
• רוברט טיבייב
• יוליה שמאלוב ברקוביץ

חבר הכנסת יואל חסון הניח על שולחן הכנסת אחר-הצהריים (יום ד', 16.12.09) את הצעת החוק שנועדה לעצור ולהגביל את חדירתו והשתלטותו של המיליארדר שלדון אדלסון על שוק העיתונות הכתובה בישראל, באמצעות עיתון ישראל היום, על-מנת למנוע את קריסת העיתונות הכתובה בארץ.

על-פי יוזמת הצעת החוק, כפי שנחשפה לראשונה ב-News1, יבוצעו מהלכים לחקיקה מהירה. המטרה בהצעת החוק היא למנוע מאדלסון לממן את עיתון ישראל היום המחולק חינם, כדי למנוע ממנו לצבור השפעה פוליטית באופן בלתי לגיטימי, תוך שימוש בידידו, ראש הממשלה בנימין נתניהו. חלקם של הכספים בהם ממומן העיתון מגיע מכספי הימירים בקזינו בחו"ל, פעילות האסורה חוקית בישראל.

מאחורי ההצעה עומדים שני המו"לים הגדולים בישראל: ארנון מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות; ועפר נמרודי, מו"ל קבוצת מעריב.

היום הכריז העיתון על הצפת השוק בסופי-שבוע ב-255,000 עותקים, כפי שהוא נוהג במהדורת יום חול שלו.

תמיכה חוצת מפלגות

עשרות חברי כנסת מסיעות שונות הביעו תמיכה בהצעת החוק עוד בטרם הוגשה. אולם חלק מן הח"כים שסירבו לתמוך חוששים מהתנכלות נקמנית מצד עיתונאי ישראל היום בגין תמיכתם בהצעת החוק.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי העיתונות הכתובה היא אחד מהמכשירים המרכזיים לקיומה של שיטת ממשל דמוקרטית ובעלת תפקיד מרכזי, וכי העיקרון בדבר קיומה של עיתונות חופשית, אחראית ומקצועית הינו ראשון במעלה.

המחוקק אינו מתעלם מכוחה של העיתונות הכתובה, וסבור כי עיתון עלול להוות מוקד כוח ואף לשמש ככלי רב עוצמה והשפעה בידי גורמים שמניעיהם אינם ברורים, לרבות גורמים עוינים למדינה. "הניסיון מלמד כי לבעל השליטה בעיתון עשויה להיות השפעה מכרעת על טיבו של העיתון ותכניו, לרבות אפשרות להשפעה מתמדת ומשמעותית על מדיניות העיתון, וזאת בין היתר באמצעות מינוי בעלי תפקידים בכירים בו ומימון פעילות העיתון" - נאמר בהצעת החוק.

חברי הכנסת חוששים מכך שבידי בעל השליטה בעיתון ובידי עורכו יש את היכולת להשפיע על סדר היום המדיני, הכלכלי והחברתי במדינה כמו גם על תחומים אחרים בה. הם מסתמכים על קביעתה של ועדה ציבורית שדנה בתחום העיתונות הכתובה בראשות חיים צדוק, אשר הגישה את מסקנותיה בספטמבר 1997, והמליצה הוועדה כי עורך עיתון רב-תפוצה יהיה תושב קבע בישראל.

הם אינם רוצים למנוע את הוצאת העיתון באמצעות רשות שלטונית על סמך תכניו באופן שיגרור ביקורת ציבורית, ולכן בחרו לעגן בחקיקה ראשית מגבלות שיחולו על בעל השליטה בעיתון ועל עורכו, כפי שמחייב החוק כיום לגבי בעלי שליטה באמצעי תקשורת אלקטרוניים.

בהצעת החוק מוצע להחיל תנאי כשירויות על המחזיקים בעיתון באמצעות חובת הרישוי החלה מכוח פקודת העיתונות, וזאת עד לחקיקת הסדר מקיף בענף.

מאחורי יוזמת החקיקה עומדים עיתון מעריב ועיתון ידיעות אחרונות.

דברי ההסבר המלאים להצעת החוק (ציטוט)

צילום: שלדון אדלסון [צילום: פלאש 90]

העיתונות הכתובה היא אחד מהמכשירים המרכזיים לקיומה של שיטת ממשל דמוקרטית ובעלת תפקיד מרכזי וזאת הן בהיותה ספק מידע והן בתפקידה בגיבוש עמדות הקורא באמצעות הבאת דברי פרשנות, העלאת דעות וביקורת.

העיקרון בדבר קיומה של עיתונות חופשית, אחראית ומקצועית הינו עיקרון ראשון במעלה.

בשים לב לעקרונות אלה ובשל כוחה של העיתונות הכתובה, לא יכול להיות חולק כי עיתון עלול להוות מוקד כוח ואף לשמש ככלי רב עוצמה והשפעה בידי גורמים שמניעיהם אינם ברורים, לרבות גורמים עוינים למדינה.

הניסיון מלמד כי לבעל השליטה בעיתון עשויה להיות השפעה מכרעת על טיבו של העיתון ותכניו, לרבות אפשרות להשפעה מתמדת ומשמעותית על מדיניות העיתון, וזאת בין היתר באמצעות מינוי בעלי תפקידים בכירים בו ומימון פעילות העיתון.

פועל יוצא מכך שבידי בעל השליטה בעיתון ובידי עורך עיתון יש את היכולת להשפיע בין היתר על סדר היום המדיני, הכלכלי והחברתי במדינה כמו גם על תחומים אחרים הנוגעים לכלל אזרחי ותושבי המדינה.

ועדה ציבורית שדנה בתחום העיתונות הכתובה בישראל (הוועדה הציבורית לחוקי העיתונות בראשות מר חיים צדוק אשר הגישה את מסקנותיה בספטמבר 1997, "הוועדה הציבורית") מצאה כי ההחלטות לגבי מדיניות עריכתית בעיתון מחייבות אחריות מובהקת, רגישות רבה, התמצאות רחבה ומחויבות עמוקה למדינה, לאזרחיה ולתושביה. בהתאם המליצה הוועדה כי עורך עיתון רב תפוצה יהיה תושב קבע בישראל (סעיף 112 של דוח הוועדה הציבורית).

הסמכויות הקיימות כיום מכוח פקודת העיתונות ותקנות ההגנה (שעת חירום) למניעת הוצאה לאור של עיתון או למניעת המשך הופעתו, על סמך תכנים המופיעים בו, זכו לביקורת, וזאת בין היתר בטענה כי אין זה ראוי שסמכות ושיקול דעת רחב שכזה יופעלו בידי רשות שלטונית ושמא תעשה זו שימוש בכוחה ובסמכותה על-מנת למנוע פרסומם של דברים שאינם נוחים לה.

מוצע אפוא לעגן במסגרת החקיקה הראשית מגבלות שיחולו על בעל השליטה בעיתון ועל עורך העיתון, וזאת בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית ובשינויים המחויבים.

כיום חלות מגבלות דומות מכוח רציונלים דומים על בעלי שליטה באמצעי תקשורת אלקטרוניים, אמצעי תקשורת השקולים ולעתים אף פחותים במידת ההשפעה שלהם בעיצוב דעת הקהל ממידת ההשפעה של עיתונים. כך, מגבלות דומות חלות על מקבלי זיכיונות לשידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים מכוח הוראות חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 ("חוק הרשות השניה") וכן על מקבלי רישיונות לשידורי כבלים, שידורי לווין והפקת חדשות הניתנים מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת"). ככלל, ובהתאם להוראות חוק הרשות השנייה וחוק התקשורת, נדרש כי המחזיק בזיכיון או ברישיון לפי העניין, יהיה אזרח ותושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל שהשליטה בו נתונה בידי אזרח ותושב ישראלי או בידי תאגיד הרשום בישראל.

הצעת חוק זו עולה בקנה אחד עם המלצות דוח הוועדה הציבורית, שמונתה לצורך בחינת ההסדרים החוקיים בענייני העיתונות הכתובה בישראל ולצורך המלצה בדבר הסדרים חקיקתיים נדרשים.

הוועדה הציבורית המליצה אומנם על ביטול דרישת הרישוי של עיתונים כתנאי מוקדם להוצאה לאור של עיתון (סעיף 75 של דוח הוועדה הציבורית) וכן על ביטול הסמכות לסגור עיתונים לצמיתות באמצעות ביטול הרישיון (סעיף 78 של דוח הוועדה הציבורית), אך הבחינה בין סוגיית הרישוי לבין סוגיות הכרוכות בתנאי כשירויות נדרשים של עורך העיתון ובעל השליטה בעיתון (בסעיף 61 של דוח הוועדה).

הוועדה הציבורית המליצה, בנשימה אחת עם ביטול דרישת הרישוי, לקבוע במסגרת הדין החרות תנאי כשירות לעורך עיתון ולבעל שליטה בעיתון הדומים לתנאי הכשירות כאמור בהצעת חוק זו. לכן מוצע להחיל תנאי כשירויות אלה באמצעות חובת הרישוי החלה מכוח פקודת העיתונות, וזאת עד לחקיקת הסדר מקיף בשדה העיתונות. בנוסף, הוועדה הציבורית ציינה במפורש כי יש ליצור הסדר סימטרי בין המגבלות החלות על בעלי שליטה בעיתונים למגבלות החלות על בעלי שליטה באמצעי תקשורת אלקטרוניים, אשר יחיל דין שווה על בעלי שליטה בעיתונים ועל בעלי שליטה באמצעי תקשורת אחרים, כגון הערוץ השני והכבלים וכי ראוי ש"מפת ההגבלות" תהיה אחידה ותחול על כל תחום התקשורת באופן שווה.

צילום: יואל חסון. מוביל ההצעה