רדיולוגים: לא לפחד מבדיקות סי-טי

בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

שיטת הדמיה בה קרני רנטגן עוברות דרך הגוף בזוויות שונות באמצעות סורק ממוחשב, ויוצרות "פרוסות" מן הגוף. התוצאות מועברות למחשב אשר מייצר הדמיה בחתך רוחב של המבנים.

חולים לא צריכים לתת למחקרים האחרונים, שהראו כי חשיפה לקרינה מסריקות סי-טי עלולה להעלות את הסיכון שלהם לסרטן, להפחיד אותם ולגרום להם לוותר על סוג זה של בדיקת רנטגן כשזו נדרשת. כך הזהירו אמש (ג', 15.12.09) מומחים לרדיולוגיה.

סריקת סי-טי - טומוגרפיה ממוחשבת - מספקת לרופאים מבט אל תוך הגוף, ולעיתים קרובות חוסכת את הצורך בניתוח חקרני. אך סריקות סי-טי מצריכות מינון קרינה גבוה הרבה יותר מזה שבבדיקות הרנטגן הקונבנציונליות. בדיקת סי.טי. חזה חושפת את המטופל לקרינה גבוהה יותר מפי 100 מקרינה של צילום חזה טיפוסי.

מומחים לרדיולוגיה מדגישים כי הסיכון של אדם לפתח סרטן כתוצאה מחשיפה לקרינה מבדיקת סי-טי אחת הוא מאוד נמוך, במיוחד בהשוואה לסיכון שלו מהמחלה אותה בדיקת ה-סי-טי יכולה לעזור לזהות.

השימוש בבדיקות אלו לזיהוי גידולים ומחלות לב, ולאבחון מצבים אחרים כמו דלקת התוספתן, עלה באופן דרמטי בשלושת העשורים האחרונים.

ד"ר אליוט פישמן, פרופ' לרדיולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבולטימור, אומר כי מספר מחקרים השוו את הסיכון לפתח סרטן מסריקת סי-טי אחת לסיכון למות בתאונת דרכים. "אם אתה מטופל על-ידי רופא טוב המורה על ביצוע סריקת סי-טי שהוא חושב שאתה צריך, עלייך לבצע את הבדיקה", אמר פישמן בראיון עימו.

מחקר שפורסם לאחרונה העלה את החשש לגבי סיכונים מחשיפה לקרינה מבדיקות אבחון, במיוחד מסריקות סי-טי שני המחקרים, שפורסמו השבוע ב-Archives of Internal Medicine, העריכו כי סריקות סי.טי. גורמות לאלפי מקרי סרטן ומקרי מוות מסרטן בכל שנה בארצות הברית.

הערכות לגבי מקרי סרטן שנגרמו מחשיפה לסריקות סי-טי התבססו על השוואה לשיעור מקרי הסרטן בקרב אנשים שנחשפו לקרינה מהפצצה האטומית שהופלה על הערים היפניות הירושימה ונגסקי בסוף מלחמת העולם השנייה. אך מומחים רבים אינם מסכימים לטענה ומאמינים כי המודל אינו מספק השוואה הוגנת.

כמויות הקרינה

צילום: סיכון לממאירות [צילום: יח"צ-קפלן]

בשנה שעברה הוציא משרד הבריאות מסמך לרופאים בנוגע לסיכוני הקרינה עקב בדיקות הדמיה קרדיולוגיות, ופירט את הערכים האופייניים של חשיפה בבדיקות שונות:

צילום בית חזה - החשיפה: 0.01mSv, הסיכון לממאירות: נמוך, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית חזה: 1

ממוגרפיה - החשיפה: 0.4mSv, הסיכון לממאירות: 1:50,000, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית החזה: 50

סי-טי חזה - החשיפה: 5-7mSv, הסיכון לממאירות: 1-3,000, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית החזה: 500

סי-טי ראש - החשיפה: 1-2mSv, הסיכון לממאירות: מינימלי בחשיפת מבוגרים; משמעותי יותר בחשיפת ילדים, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית החזה: 100

מיפוי לב ססטמיבי - החשיפה: 8mSv, הסיכון לממאירות: 1-2,500, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית החזה: 450

מיפוי לב תליום - החשיפה: 17-35mSv, הסיכון לממאירות: 1-700, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית החזה: 850

סי-טי של העורקים הכללים - החשיפה: 5-20mSv, הסיכון לממאירות: 1-1,600, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית החזה: 600-400

צנתור אבחנתי לב/כלי דם - החשיפה: 10-15mSv, הסיכון לממאירות: 1-1,600, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית החזה: 350-105

צנתור לב/כלי דם אבחנתי וטיפולי - החשיפה: 20-30mSv, הסיכון לממאירות: 1-800, כמות הקרינה בהשוואה לצילום בית החזה: 3,850-375

הסיכון לממאירות הוא במהלך החיים מבדיקה אחת - מספר מקורב.

סביבה מבוקרת

צילום: ציוד חדיש [צילום: AP]

לא קיימים מחקרים מפורסמים שהראו כי קרינה מבדיקות הדמיה גורמת לסרטן, כך נאמר בהצהרה של הקולג' האמריקני לרדיולוגיה, ארגון המורכב מ-34,000 רופאים המתמחים ברדיולוגיה. "רוב בדיקות הסי-טי מבוצעות בסביבה מבוקרת ומסתכמות בחשיפה מוגבלת לקרינה לחלק קטן של הגוף. ניצולים מהפצצה האטומית לעומת זאת חוו חשיפה מיידית לכל הגוף". הארגון ציין גם כי "יש לשקול את ההנחות המבוססות על מודל זה, אך לא לקבל אותן כעובדה רפואית".

הציוד של מכשירי הסי.טי. משתנה. יצרנים כמו ג'י.אי. הלסקייר, סימנס, פיליפס וטושיבה מערכות רפואיות, פיתחו סורקי סי-טי בשנים האחרונות, שמשתמשים במינון קרינה נמוך יותר. "הסי-טי מלפני שנתיים או שלוש אינו הסי-טי של היום", אמר פישמן.

השימוש בסריקות סי-טי בארצות הברית עלה בצורה חדה למדי. כ-70 מיליון סריקות סי-טי נעשו בשנת 2007 - עלייה מ-3 מיליון בשנת 1980.

"אני חושבת שהרבה דברים מניעים זאת", אמרה ד"ר ריטה רדברג, עורכת "Archives of Internal Medicine", בראיון לחדשות ABC. "התמונות מדהימות. אני חושבת באופן כללי שאנחנו מאמינים שיותר בדיקות ויותר מידע, זה טוב יותר".

ד"ר רוזלין פרסונס, רדיולוגית במרכז הסרטן "Fox Chase" שבפילדלפיה, אמרה כי במקום להפחיד חולים, מחקרים צריכים לעורר אותם לשאול שאלות לגבי הבדיקות שהם עוברים, ולהבטיח שאלו מבוצעות במרכזים מוסמכים על-ידי הקולג' האמריקני לרדיולוגיה.