השינויים בגובה קצבאות הילדים במהלך השנים 1994 עד 2007 השפיעו על פריון הילודה בקרב נשים ערביות וחרדיות, אך לא השפיעו על הילודה של יהודיות לא-חרדיות ודרוזיות. כך עולה (יום ג', 15.12.09) ממחקר משותף לבנק ישראל ולמוסד לביטוח לאומי.
ממסקנות המחקר עולה כי תרומת קצבאות הילדים להקטנת שיעורי העוני עלולה להישחק כיוון שהן גורמות לעלייה ניכרת בשיעורי הילודה של האוכלוסיות העניות, וכפועל יוצא הן פוגעות ברווחת ילדיהן ואף מגדילות את אי-השוויון בדור הבא.
לפי תוצאות המחקר, הענקת הקצבה לילד הרביעי ולידי השביעי, שהן קצבאות בגובה 500 ש"ח לחודש ו-560 ש"ח לחודש בהתאמה (הקצבה הממוצעת בשנים 1994 עד 2004, במחירי 2007)
, הגדילה את פריון הילודה של ערביות ב-6 עד 7 אחוזים ושל חרדיות בכ-3 אחוזים. זאת, בהשוואה למצב שבו לא הייתה מוענקת להן כל קצבה. הענקת אותן קצבאות הגדילה את סך הילודה בישראל בכ-2 אחוזים.
ביטול הקצבה תוריד כמות הילדים בכל משפחה חמישית
המחקר למעשה מלמד כי ביטול מלא של קצבאות הילדים היה מביא לירידה בפריון הכולל של החרדיות בכ-0.2 ילדים, שהם ילד אחד פחות בכל משפחה חמישית חרדית, ושל בדואיות בדרום בכ-0.4 ילד, שהם שני ילדים פחות בכל משפחה בדואית חמישית. הפריון הכולל של יהודיות לא-חרדיות ודרוזיות היה נותר ללא שינוי.
בתקופת המחקר, יש לציין, נרשמה מגמת ירידה בילודה (למעט אצל יהודים לא-חרדים). הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2004 עד 2007 מסביר לטענת החוקרים חלק משמעותי מהירידה בילודה בקרב נשים ערביות וחלק קטן מהירידה אצל נשים חרדיות.
לקיצוץ זה הייתה לרוב השפעה חזקה יותר על הילודה של נשים מבוגרות, מטפלות בילדים רבים, בעלות הכנסה משפחתית נמוכה, וכן על נשים שבאו ממשפחות מרובות ילדים.
כידוע, בשני העשורים האחרונים חלו שינויים ניכרים בגובה של קצבאות הילדים בישראל: באמצע שנות התשעים הועלו מאוד הקצבאות ללא-יהודים והושוו לאלו של יהודים "יוצאי צבא"; בשנת 2001 הוגדלו בשיעור ניכר הקצבאות לילדים החמישי ומעלה. בשנים 2003-2002 קוצצו קצבאות הילדים בשיעור חד: כך שהקצבה לילד הבא הייתה בשנת 2007 - קצבה נמוכה במונחים ריאליים בכ-60 אחוזים מהקצבה בשנת 2000. בסך הכול, פחתו תשלומי קצבאות הילדים מ-8.1 מיליארד ש"ח בשנת 2000 (במחירי 2008) ל-5.1 מיליארדים בשנת 2008.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה