העליון קבע: הילדים החטופים ישובו לשבדיה

בית המשפט העליון דחה (14.12.09) את ערעורה של אם לשני קטינים בני 5 ו-7, על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בפ"ת מיום 30.11.09, וקבע כי שני הילדים הקטנים ישובו יחד עם אביהם לשבדיה עד ליום 22.12.09.

"הקטינים ישובו לשבדיה בלווי אביהם לא יאוחר מיום 22.12.2009. ככל שיידרש, יהא רשאי המשיב לפנות לגורמי המשטרה בבקשה לסיוע בביצוע פסק הדין. הקטינים יישארו בשבדיה במשמורת המבקשת וזאת באופן ארעי ועד להחלטת בית משפט מוסמך בשבדיה בעניין המשמורת", נכתב בפסק הדין.

בכך קבע סופית כי האם חטפה את הילדים, הרחיקה את הילדים שלא כדין ממקום מגוריהם הרגיל, ובכך פגעה בזכויות המשמורת של האב. פסק הדין ניתן ללא נימוקים מפאת דחיפות העניין, תוך שנקבע כי נימוקים מפורטים יפורסמו בהקדם.

כאמור, בית המשפט קבע עוד כי במידה והאם תנסה להערים עליו קשיים יהיה רשאי האב להיעזר בגורמי משטרה לצורך ביצוע פסק הדין.

עוד הוזכר בפסק הדין כי האב הצהיר בפני בית המשפט העליון שיהיה מוכן למשמורת משותפת עם האם על הילדים.

אבי הקטינים, אזרח ותושב שבדיה אשר יוצג בפני בית המשפט העליון על-ידי עוה"ד ורדה אפרת מטעם הלשכה לסיוע משפטי תל אביב במשרד המשפטים, הגיש באוגוסט 2009 תביעה לפי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, להשבת ילדיו החטופים, אשר שהו עם אמם בארץ, לשבדיה.

אמם של הקטינים, אזרחית ישראל ושבדיה, היגרה לשבדיה לפני כ-20 שנה. לפני כ-8 שנים הכירה את אבי הקטינים ומאז חיו ביחד בלא שנישאו. שני הקטינים נולדו בשבדיה, שם גדלו והתחנכו.

בשנה האחרונה שהו בני הזוג עם הקטינים בישראל. האב שב למולדתו בחודש אפריל 2009, כמתוכנן, וזאת עם תום חופשתו ממקום עבודתו בשבדיה. ההורים סיכמו ביניהם כי עם סיום שנת הלימודים של הקטינים, תשוב גם האם יחד עם הקטינים לשבדיה, אך במועד הקבוע הודיעה האם כי אין בכוונתה לשוב.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה כליל את גרסתה של האם בדבר תוכנית משותפת של שני בני הזוג לעקור משבדיה לישראל, וקבע כי היה מדובר בחופשה בלבד, בסיומה התעתדו הצדדים לשוב עם הקטינים לשבדיה.

בית המשפט מצא אז כי האם ערכה את כל הסידורים לקבלת זכויות בישראל עבור עצמה ועבור הקטינים בלבד, תוך ציון העובדה שהיא רווקה ומבלי להזכיר את בן זוגה כלל. האם לא הודיעה למקום עבודתה בשבדיה שהיא עוזבת, ולא הודיעה לממשלת שבדיה על הגירה. האם אף כתבה לבעל הדירה שבה התגוררו בשבדיה, כי בכוונתם לחזור, והם אף השאירו בדירה את כל חפציהם, לרבות אלבומי תמונות ומסמכים. האם הגיעה לארץ עם הקטינים ו- 3 מזוודות בלבד. ההורים שריינו מקום עבור הקטינה בגן ילדים לשנת הלימודים שלאחר החופשה בישראל. האב נטל חופשה הורית ל-7 חודשים, רכש כרטיס טיסה הלוך ושוב לתום אותה תקופה, ועזב לשבדיה לפי התוכנית.

עוד קבע בית המשפט, כי האם ביקרה בישראל עוד בשנת 2006, ובמהלך ביקורה התייעצה עם משרד בא-כוחה דהיום, המתמחה בחוק ובאמנה, ואף חיפשה לעצמה מקום עבודה בישראל.

על יסוד כל האמור קבע בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כי האם הרחיקה את הילדים שלא כדין ממקום מגוריהם הרגיל, ובכך פגעה בזכויות המשמורת של האב, ועל כן יש להשיב את הקטינים לשבדיה.

בית המשפט המחוזי בפתח תקוה דחה את ערעורה של האם על פסק הדין, ואף ציין כי על-פי חוות הדעת של יחידת הסיוע, הקטינים, ובמיוחד הבן, נמצאים במצב נפשי קשה כתוצאה מקונפליקט נאמנות בין ההורים, וכי טובת הקטינים מחייבת החלטה מהירה כדי להימנע מגרימת נזק נוסף לקטינים.

כאמור, בית המשפט העליון דחה סופית את הערעור והילדים ישובו לשבדיה יחד עם אביהם.