"ישראל עברה את המיתון, אך לא יצאה מכלל סכנה"

"על-רקע המשבר הגלובלי, צמיחת התוצר הישראלי הייתה בין האחרונות בעולם שירדו מתחת למגמתן ארוכת הטווח, הייתה בין אלו שנפגעו באופן המתון ביותר והייתה בין הראשונות שהראו סימני התאוששות - עם עלייה ברמת התוצר הן ברבעון השני והן ברבעון השלישי של 2009" - כך, במילים מחמיאות, נכתב (יום ב', 14.12.09) בהודעת סיכום משלחת קרן המטבע הבינלאומית, לקראת הגשת הדוח השנתי שלה על כלכלת ישראל לשנת 2009, באמצע חודש ינואר.

עוד כתבו חברי המשלחת כי "על-אף שהתוצר היה מוגן מההאטה הכלכלית העולמית הודות להרכב הסחר, להיעדר גאות בענף הדיור ובאשראי הבנקאי, ולשיעורי חיסכון גבוהים של משקי הבית, הרי שחוסנו של התוצר בישראל נבע במידה רבה מהפחתת החוב הציבורי ומהרפורמות המבניות בעשור האחרון, כמו גם מהתגובה הספציפית של המדיניות למשבר, ובפרט, ההרחבה המוניטרית הנחרצת שכללה אמצעים 'בלתי קונוונציונליים'. בהודעה צוין גם מתן האפשרות למייצבים האוטומטיים לבוא לידי ביטוי ב-2009 באימוץ תקציב דו-שנתי.

"הצעדים, שהיו ממוקדים במידה ראויה לייצוב זרמי האשראי, בוצעו כולם הן במועד הנכון והן בעוצמה המתבקשת", נכתב בהודעה.

"החוב הציבורי שב למסלול עלייה"

מנגד, מזכירים חברי המשלחת כי המשק הישראלי לא יצא בלא פגע. "היצוא, היבוא, וההשקעות בנכסים קבועים רחוקים מהתאוששות מלאה", נכתב. "האבטלה עלתה לכ-8 אחוזים, ויתרת האשראי הבנקאי לחברות פחת לאורך מרבית השנה כאשר האינפלציה הייתה מעל היעד במשך מרבית אותה תקופה, בנוסף, גם אם נראה כי גורמי 'חוף מבטחים' שפעלו לייסוף המטבע מוקדם יותר נחלשו עם התייצבות המגזר הפיננסי העולמי, הרי שהחששות באשר לחוזק של השקל לא נגוזו לחלוטין".

מבחינת המדיניות, מציינת המשלחת, המייצבים האוטומטיים גבו "מחיר כבד" מן ההתקדמות היציבה שנרשמה עד אז במסלול להפחתת הגירעון, וקירבו את הגירעון לרמה של 5 אחוזים מהתמ"ג ב-2009. מסגרת הכללים הפיסקאליים המבוססת שנקבעה לפני כן - הכוללת תקרות על הגירעון ועל הגידול בהוצאה הריאלית - נזנחה, כמתבקש, כדי לאפשר זאת, אך במשלחת קובעים כי לא ברור אם אמינותן של התקרות שהחליפו את קודמותיהן זכו לאחיזה מלאה.

במשלחת מסמכים ואומרים כי אף שישראל היא בין המובילות ביציאה הגלובלית מן המיתון, היא עדיין לא יצאה מכלל סכנה: "החוב הציבורי שב למסלול של עלייה, וצפוי להגיע לכ-80 אחוז מהתמ"ג עד סוף 2010. גורמי חוסר ודאות חיצוניים נותרים ברמתם הגבוהה, אף שתרחיש האמצע של התחזיות הכלכליות העולמיות המתפרסמות על-ידי קרן המטבע מצביע על צמיחה גלובלית של 3 אחוזים ב-2010, רווח בר-סמך של 90 אחוז סביב נתון זה הינו בטווח שבין חצי אחוז ל-5.5 אחוזים. הטווח המקביל עבור הצמיחה החזויה במשק הישראלי ב-2010 הוא 0 עד 4 אחוזים". בהמשך, נאמר, סביר לשער שירידה משמעותית בצמיחת התוצר הפוטנציאלי של המדינות הגדולות תפחית את שיעור הצמיחה הפוטנציאלי של ישראל לטווח הבינוני בכחצי נקודת אחוז שנתית, לרמה של 3.5-3 אחוזים.

אסטרטגיית יציאה דו-ראשית

האתגר, לדעת המשלחת, הוא להמשיך ליישם אסטרטגיית יציאה אפקטיבית מסכנת המיתון. בהקשר זה, המלצתם העיקרית היא לחזק את מסגרות המדיניות כדי לעגן את הציפיות לטווח הארוך ולחזק את אמינותה של המדיניות, ובדרך זו להשיג שני יעדים: להבטיח גמישות מוגברת כדי להגיב לזעזועים בטווח הקצר, ולתמוך בצמיחה ארוכת-טווח.

לדידם, הרשויות כבר עשו מהלכים בכיוון זה אולם על-רקע אי הוודאות הגלובלית, ראוי לחזק פעולות אלו באופן משמעותי.

במשלחת המטבע הזכירו גם את הקשיים במוסדות שאינם תאגידים בנקאיים, המחייבים לדעתם לחזק את הפיקוח עליהם: "על-רקע התייצבות הכלכלה העולמית והעדויות הגוברות לעמידותה של ישראל לזעזוע העולמי האחרון, ערכי הנכסים התאוששו משמעותית מן השפל שאליו הגיעו בעיצומו של המשבר. אולם, העוצמה המיוחדת של ירידות הערך בשיא המשבר הפיננסי, סגירת שוק האג"ח הקונצרניות בהקשר זה, והירידה ביחסי כושר הפירעון של מספר חברות ביטוח אל מתחת לרצפות הרגולטוריות שנקבעו להן מלמדים על חולשות בסיסיות בחברות ובשווקים אלה. צעדים שונים, ובהם הצעות ועדת חודק ויוזמות מצד הרשות לניירות ערך, מתבצעים כעת במענה לקשיים אלה".

באוצר ובבנק ישראל מרוצים: "הדוח מעיד על חוזקתנתו"

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התייחס לדוח ואמר בפגישה עם חברי המשלחת כי "אנו שמחים על כך שהמשלחת מביעה תמיכה במדיניות המוניטרית של בנק ישראל, כולל בצעדים שנקט הבנק בשוק המט"ח מתחילת המשבר ועד היום". עם זאת, הזכיר פישר כי במסמך המפורסם היום על-ידי הקרן, מובאות המלצות לשיפור. מבין ההמלצות שהובאו על-ידי המשלחת, הדגיש הנגיד את ההמלצות בדבר הצורך לשמור על האמינות של המדיניות המוניטרית שהעברת חוק בנק ישראל תתרום לה, שמירה על עקביות בכלל רכיבי המדיניות הפיסיקלית, הצורך לחזור למסלול יורד של יחס חוב תוצר, הצורך בהגברת הפיקוח והמעקב אחר המערכת הפיננסית על רכיביה.

בנוסף אמר הנגיד כי "אסור למשק הישראלי להיכנס לשאננות נוכח הדוח החיובי. הירידה בשיעור הצמיחה הפוטנציאלי לרמה של בין 3 ל-3.5 אחוזים, כפי שמוצגת בדוח הקרן, מצביעה על חולשה של המשק הישראלי". נוכח זה, הדגיש הנגיד את הצורך הדחוף בשינויים מבניים במשק הישראלי שיסייעו להחזיר את המשק למסלול צמיחה פוטנציאלי גבוה כפי שהיה בשנים האחרונות.

שר האוצר, יובל שטייניץ, הודה למשלחת קרן המטבע ואמר: "הדוח השנתי של הקרן מתאר את התמודדות ישראל עם המשבר העולמי, ומדגיש את חשיבותו של התקציב הדו שנתי ואת יציבות הסקטור הפיננסי. כפי שמציינים כלכלני קרן המטבע הבינלאומית, חוסנו של המשק הישראלי נבע במידה רבה מהפחתת החוב הציבורי ומהרפורמות המבניות בעשור האחרון. לפי הדוח, ישראל הייתה בין הראשונות במעבר להתאוששות, מה שהוביל לכך שהפגיעה בצמיחה הייתה מהמתונות בעולם".

הוא הוסיף כי הממשלה תמשיך לנהוג בזהירות ובאחריות בדרכה בניהול אסטרטגיית היציאה מהמשבר ותתמוך בצמיחה ובמגמת הפחתת החוב הלאומי: "בכוונתנו להוכיח, הלכה למעשה, כי פוטנציאל הצמיחה של ישראל היה ונשאר גבוה."