שילוב תרופתי חדשני משפר הישרדות בסרטן השד

נשים עם סרטן שד מתקדם מאוד יכולות מעתה לבחור באופציה טיפולית חדשה. שילוב של שתי תרופות הפועלות בצורה מדויקת לעצירת הגידולים האריך במידה משמעותית את חייהן של נשים שהפסיקו להגיב לתרופות אחרות. כך דיווחו רופאים בסוף השבוע.

מדובר בניסוי הגדול הראשון המשלב הרצפטין וטייקרב. במסגרת המחקר, שכלל 300 חולות, תוחלת החיים של נשים שקיבלו את שתי התרופות הייתה ארוכה בחמישה חודשים בהשוואה לזו של אלו שקיבלו טייקרב בלבד. הרופאים מקווים כי מדובר ביתרון אפילו גדול יותר לנשים עם מחלה פחות מתקדמת, ובטיפול שיביא לשיפור אצל כל אישה המתמודדת עם מוות מסרטן.

"אנו לא רואים הרבה חומרים שפעילים אצל חולות שכבר קיבלו שישה טיפולים קודמים כפי שראינו בניסוי זה, לכן עובדה זו בלבד מרגשת", כך אמרה ד"ר ג'ניפר ליטון, מומחית לסרטן השד במרכז אנדרסון לסרטן שבאוניברסיטת טקסס.

הממצאים המעודדים עומדים בניגוד מוחלט לממצאים משני מחקרים אחרים שלא גילו יתרון הישרדותי מאווסטין, תרופה שאישורה לטיפול בחולות סרטן שד היה שנוי מאוד במחלוקת. שני עירויים של אווסטין בחודש, כפי שנדרש לטיפול זה, יכולים להגיע לסכום של יותר מ-10,000 דולר. יצרנית התרופה, גנטק, אמרה כי המחיר הסיטונאי שהיא גובה עבור התרופה הוא 7,000 דולר בממוצע לחודש.

בהתחשב בתופעות הלוואי האפשריות של האווסטין - קרישי דם בריאות, הגלדה בעייתית של פצעים ובעיות כליות - היתרון ההישרדותי "היה הופך את עלות התרופה לפחות מכאיב", אמרה ליטון. לליטון לא היה חלק באף אחד מהמחקרים, שפורסמו בסוף השבוע במסגרת סימפוזיון בנושא סרטן השד שהתקיים בסן אנטוניו.

עוצמה כפולה

צילום: שילוב מנצח? [צילום: AP]

הרצפטין וטייקרב מיועדות לפגוע בפרוטאין שנקרא HER-2, הנמצא בכמויות גדולות בצורה חריגה בחמישית מכל גידולי סרטן השד. ההרצפטין חוסם את הפרוטאין שעל פני שטח התא; הטייקרב עושה זאת בתוך התא.

"זה כמו בלימה גדולה פי שניים של הגידול. אם הראשונה נכשלת, השנייה עושה את העבודה", כך הסבירה ד"ר קימברלי בלקוול מאוניברסיטת דיוק, שהובילה את המחקר בטיפול המשולב ושימשה כיועצת למי שמימן אותו, חברת גלקסו-סמית-קליין הבריטית, המייצרת את טייקרב, וגנטק, המייצרת את הרצפטין ואת האווסטין.

הנשים שבמחקר כבר קיבלו הרצפטין בלבד או עם מספר תרופות כימותרפיות שונות ועדיין מצבן החריף. הן נבחרו באופן אקראי לקבל טייקרב בלבד או את שתי התרופות יחד, כדי לגלות אם השילוב יכול לעזור להרצפטין לחדש את יעילותה.

שיעור ההישרדות החציוני נבדק לאחר שכ-75% מהנשים מתו - בערך שנתיים לאחר שהמחקר החל. הוא היה 61 שבועות בקבוצה שקיבלה את הטיפול המשולב לעומת 41 בקבוצה שקיבלה את הטייקרב בלבד.

הנתונים מעריכים שלא כראוי את היתרון האמיתי של הטיפול המשולב, משום שנשים שקיבלו טייקרב בלבד יכלו להוסיף הרצפטין במסגרת המחקר אם מצבן המשיך להחמיר, ורבות מהן אכן עשו זאת. אחת הנשים שקיבלה את הטיפול המשולב סבלה מקריש דם קטלני. תופעת הלוואי הרצינית היחידה השכיחה הנוספת הייתה שלשול, שהטריד 7%-8% מכל קבוצה.

הרצפטין עולה כ-10,000 דולר בחודש; טייקרב כ-6,000-5,000 דולר.

ד"ר אריק ווינר, מי שעומד בראש תחום סרטן השד במרכז לסרטן דנה פרבר שבבוסטון, אמר כי מספר מחקרים הראו כי ההרצפטין עדיין עוזרת לנשים גם במקרים שהסרטן מחריף. "הרצפטין היא כמו מחסום דרכים ענק בכביש המהיר. בסופו של דבר הסרטן מוצא דרך לעקוף אותו דרך שיפוע צדדי של המסלול, אך המסלול שלו הרבה פחות יעיל במסלול צדדי זה ולכן להרצפטין יש עדיין השפעה מסויימת על הסרטן", כך לדברי ווימר, שכמו ליטון אינו קשור לאף אחת מחברות התרופות.

לא כך לגבי האווסטין, הפועלת על-ידי פגיעה באספקת הדם של הגידול. מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר את השימוש בתרופה לנשים שהסרטן שלהן התפשט מעבר לשד, זאת למרות התנגדות של יועצים ב-FDA שדרשו ראיות נוספות ליתרונות של התרופות לנשים אלו.

כעת, שני מחקרים בינלאומיים גדולים מראים כי אווסטין עיכבה במידה מסוימת את הזמן הנדרש לסרטן השד להחריף, אך לא הייתה בעלת השפעה על שיעור ההישרדות הכולל:

* מחקר שכלל 684 חולות שקיבלו אווסטין כטיפול קו שני לנשים עם סרטן שלא הגיב להרצפטין.

* מחקר שכלל 736 חולות שקיבלו אווסטין יחד עם טקסוטר, או יחד עם תרופת דמה כטיפול ראשון בסרטן שחזר או שהתפשט מעבר לשד.

אווסטין מאושרת גם לטיפול בסרטן ריאות, מוח והמעי הגס.