דיסקונט: התאוששות שוק העבודה טרם הובטחה

האם המשבר בשוק העבודה מאחורינו? לפי הסקירה שפרסמה (יום ה', 10.12.09) נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, מוקדם עדיין להספיד את המשבר ולבשר על תחילתו של אביב חדש בשוק העבודה.

להערכת הבנק, יסתכם שיעור האבטלה ברמה של 7.8%. זאת לעומת 6.1% בשנת 2008 ו-7.3% בשנת 2007.

לאור נתוני הרבע השלישי, אשר הפתיעו לטובה והצביעו על שיפור ניכר ורחב היקף בשוק העבודה, שיעור האבטלה ירד משיא של 8% ברבע השני של 2009 ל-7.8% ברבע השלישי. הנתון היה מעודד במיוחד לנוכח העובדה כי שיעור ההשתתפות של כוח העבודה האזרחי במשק נותר יציב ברמה של 56.5%, כך שהשיפור באבטלה נובע מעלייה ממשית בתעסוקה.

עם זאת, שמיר טוענת כי בהנחה ששיעור הצמיחה בשנת 2010 יעמוד על כ-3%, כפי שרבים צופים, לא צפויה ירידה ממשית בשיעור האבטלה הממוצע לשנת 2010.

היא מזכירה כי אוכלוסיית גיל העבודה גדלה מדי שנה בכ-1.8%, שיעור גבוה יחסית לקצב הצמיחה הצפוי, וזאת תחת ההנחות שעם ההאצה בצמיחה נהיה עדים לעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובנוסף, לא כל הצמיחה תתורגם לתוספת מועסקים, כי אם להתייעלות של החברות, דהיינו: עלייה בתוצר למועסק. עם זאת, אם אכן הצמיחה תתבסס, היא אומרת שיש בהחלט מקום להניח שבמהלך השנה נהיה עדים למגמת ירידה באבטלה, ובסוף השנה יעמוד שיעורה על פחות מ-7.8%.

נתונים נוספים העולים מהתחזית של הבנק מראים כי הוא חוזה שבסוף דצמבר יעלה בנק ישראל את הריבית בשיעור נוסף של 0.25%. בעוד 12 חודשים צופה דיסקונט כי ריבית בנק ישראל תעמוד כבר על שיעור של 2.75%.

יוון בעקבות דובאי?

בסקירה מאקרו-כלכלית עולמית התייחסה שמיר למשבר ביוון, אשר בעקבות המשבר בדובאי העלה את מפלס החששות בקרב משקיעים בעולם, ובפרט את הפחד מחדלות פירעון של ממשלות, כפי שכבר אירע ברוסיה בשנת 1998 ובארגנטינה בשנת 2001. בהקשר זה, כותבת שמיר, יוון מהווה מקרה מעניין, לאור היותה כלכלה מפותחת יחסית, חברה באיחוד האירופי וחלק מגוש האירו.

יוון, יש לציין, היא כלכלה קטנה ובעלת הכנסה בינונית במונחים אירופיים עם תמ“ג של כ-318 מיליארד דולר ותמ“ג לנפש של 28 אלף דולר בשנה. בדומה למשקים אירופים אחרים היא מוכוונת שירותים, כאשר החקלאות והתעשיה מהווים יחדיו כ-17% מהתוצר בלבד. בשנתיים שלפני תחילת המשבר העולמי נהנתה יוון מצמיחה מהירה של 4.5% בשנים 2007-2006, אשר הביאה לירידה בשיעורי האבטלה הגבוהים. כמו-כן, נותרה האינפלציה ביוון מרוסנת. לעומת זאת, הגירעון בחשבון השוטף גדל לרמה של 14% מהתוצר, והגירעון בתקציב הממשלה עמד על 4% - גבוה
מהמתחייב באמנת מסטריכט.

האם הסיכון לחדלות פירעון ביוון ממשי? ככלל, מציינת שמיר, אין מדינה החסינה מחדלות פירעון כתוצאה מהרעה בנתוני
הבסיס הכלכליים והיציבות הפיננסית. בהקשר זה היא מזכירה את החשש שהובע במהלך השנה לדירוג האשראי המושלם של ממשלת ארה“ב. עם זאת, היא קובעת כי לא ניתן להתעלם מחברותה של יוון באיחוד האירופי ובגוש האירו בפרט.

"לכאורה, המבנה ההסכמי של האיחוד האירופי וגוש האירו אינו כולל ערבות הדדית. אמנת מסטריכט, על-אף שכוללת תנאי כניסה פיסקליים לאיחוד, יצרה איחוד מוניטרי בלבד והותירה את התחום הפיסקלי בידי המדינות החברות. גם 'הסכם היציבות והשגשוג' האירופי, שבא בעקבותיה ויצר כללי התנהגות פיסקליים והכיל אמצעי ענישה כנגד מדינה סוררת, לא כלל התחייבות לסיוע הדדי בעת משבר", אומרת שמיר. עם זאת, לדבריה, יש לראות את תהליך האינטגרציה באירופה בהקשרו הרחב והפוליטי, בו המדינות החברות אינן רק שותפות אלא ערבות זו לזו. לכן, לדעתה, כל עוד אין אנו עדים להתערערות פיננסית מערכתית בכל מדינות הגוש, הסכנה בחדלות פירעון נמוכה מאוד, עד אפסית.