קופנהגן: חותמים הסכם מאחורי הקלעים?

השיחות במסגרת ועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן הפכו בן לילה לשיחות מרירות וקשות לאחר הדלפה של מסמך בשם "הסכם קופנהגן", על-פיו מדינות מתפתחות יידרשו לקבוע מטרות להורדת פליטות הגזים ב-50% עד 2050.

המסמך - טיוטא שנערכה על-ידי ממשלת דנמרק לאחר שיחות עם מספר מדינות, כולל ראש ממשלת אוסטרליה, קווין ראד - מדבר על כך שהפליטות העולמיות צריכות להגיע לשיאן בסוף העשור הבא, אך אינו כולל מטרות של רמות הפליטות ל-2020 או הצעות ספציפיות ליצירת מימון שיעזור למדינות החלשות ביותר. השליטה על ענייני הכספים בנושא שינוי האקלים תעבור לבנק העולמי.

נציגים זועמים ממדינות מתפתחות אמרו כי המסמך הוא פרי עבודתן של מדינות עשירות שרצו לנטוש את פרוטוקול קיוטו, שאינו מוזכר בו, והעיקרון שלו הוא שרק מדינות מתועשות יבחרו במטרות לגבי הפליטות בשל האחריות ההיסטורית שלהן לשינוי האקלים.

במסגרת מסיבת עיתונאים בחדר קטנטן סמוך למשרד הנציגות הסינית, ראש המשא-ומתן, סו וויי, טען כי לא היה מודע להצעה הדנית שדלפה, ושינתה לגמרי את הלך הרוח במרכז הוועידה מאחר שתקפה את האיחוד האירופי, את יפן ואת ארצות הברית על כך שהן משפיעות על שינוי האקלים בזמן שעושות מעט מאוד.

לא מספיק לקפה בקופנהגן...

בניתוח נתונים מפורט של המטרות ששמו לעצמן המדינות העשירות ל-2020 נאמר כי אירופה כבר עשתה הרבה יותר כדי להגביל את הפליטות בהתאם לפרוטוקול קיוטו לעומת מה שהוצע לה תחת הסכם קופנהגן; הצעתה של יפן לצמצום של 25% בפליטות היא חסרת משמעות משום שקבעה מצבים שלעולם לא ניתן יהיה לעמוד בהם; וארצות הברית הבטיחה מטרות פליטה "מכובדות וראויות לציון", אך בפועל הציעה רק צמצום זמני של 1% מתחת לרמות של 1990.

"אני לא כל כך טוב באנגלית, אבל אני בספק אם ניתן לתאר ירידה של 1% אחד כמכובדת וראויה לציון", אמר ווי. עוד אמר כי מימון של 10 מיליארד דולר בשנה, שזכה לתמיכה רחבה בוועידה וכלול במסמך הטיוטא הדני, הוא למעשה 2 דולר לאדם בעולם - לא מספיק אפילו כדי לקנות קפה בקופנהגן. "שינוי האקלים הוא נושא של חיים ומוות", אמר.

ארגוני סיוע וקבוצות להגנת הסביבה אמרו כי הצעתה של דנמרק חותרת תחת המשא-ומתן של האו"ם מאחר שנערכה על-ידי מספר קטן של מדינות. ראש ארגון השימור העולמי (WWF), קים קרסטנסן אמר כי מדובר בהסחת דעת מהשגת הסכם משמעותי יותר. "הטקטיקה של המשא-ומתן מאחורי הקלעים... מתמקדת בלהשביע את רצון המדינות העשירות ובעלות הכוח", אמר.

לעומתו, ראש מדיניות המוסד האוסטרלי לאקלים, ארווין ג'קסון, אמר כי הטיוטא יכולה לספק את הבסיס להסכם מאוד שאפתני אם תזכה לתמיכה רחבה. המסמך זכה לביקורת על כך שלא כלל מטרות פליטות ונתונים פיננסיים. "הדאגה העיקרית היא שהתוכן לא מספק ציר זמן לגיבוש סופי של הסכם למניעת שינוי אקלים מסוכן ולביצוע השקעות חדשות ויצירת מקומות תעסוקה בכלכלה של אנרגיה נקייה. אוסטרליה צריכה לוודא שיש לנו מנדט ברור להסכם חדש עד אמצע 2010", אמר.

השר הדני לענייני אקלים ואנרגיה הכחיש כי המסמך הוא "טיוטא דנית סודית", ואמר כי "טקסט כזה לא קיים. בסוג כזה של תהליך, מסמכי עבודה רבים מסתובבים בין משתתפים רבים ושונים הלוקחים בו חלק... לכן, קיימים מסמכים רבים".

יש מי שאומר כי הפרשנות הפרובוקטיבית על-ידי מדינות מתפתחות ששמן לא הוזכר ב-The Guardian - העיתון שפרסם את המסמך - היא סימן לעצבנות בשיחות. המתווך הראשי לנושא האקלים מטעם האו"ם, איבו דה בואר, אמר כי המסמך הוא מסמך-התייעצות לא רשמי שניתן למספר מדינות לפני הוועידה. "הטקסטים הרשמיים היחידים בתהליך הם אלו שהונחו על השולחן על-ידי מנהלי ועידת קופנהגן בשם המשתתפים בה".