''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 28°
מדורים
שימושי PLUS

קונה רכב שהוטעה על-ידי המוכר יקבל פיצוי

לדבריו, בעת ביצוע העסקה נאמר לו כי הוא "יד רביעית" ובמשרד הרישוי גילה שהוא "יד שביעית", וכי נתוני הקילומטראז' לא היו נכונים - הוא פוצה על-ידי המוכר

איריס פרחי
כ"ב כסלו התש"ע
לא הג'יפ הרצוי... [צילום אילוסטרציה]
לא הג'יפ הרצוי... [צילום אילוסטרציה]

ציון מרדכי ויצמן תבע את עדי אמיר בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 30,000 שקל בגין מצג שווא במכירת ג'יפ מרצדס משומש. לדבריו, לאחר ההתקשרות גילה שמספר הבעלים על הרכב אינו כפי שנאמר לו, ולמעשה הרכב היה "יד שביעית" ולא "יד רביעית" כפי שהבטיח אמיר. כמו-כן, אמיר הצהיר שהרכב נסע 82,000 קילומטר ובפועל הרכב נסע למעלה מ-120,000 קילומטר.

בכתב ההגנה טען אמיר, שציין בזכרון הדברים את מספר הבעלים הקודמים, אך מאחר שהרכב היה על 'תו סוחר', קורה שבעת העברת הרישוי נוספת עוד בעלות. לעניין שינוי במד האוץ, הדגיש שאין לו נגיעה בדבר ושקנה את הרכב בהתאם לקילומטראז' שצוין במד האוץ בעת הרכישה.

בפסק הדין קבעה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, שהוכחו שתי טעויות בעסקה, כהגדרתה בסעיף 14 (ד) לחוק, בנוגע למד האוץ ולמספר הבעלים על הרכב.

"שני נתונים אלו המהותיים לעסקה נמצאו כלא נכונים ובניגוד למוצהר ע"י הנתבע בזיכרון הדברים. הוכח כי הייתה הטעיה ע"י הנתבע בנוגע לבעלויות קודמות על הרכב, אשר התובע היה נמנע מהתקשרות בעסקה אילו ידע את המידע הנכון בנידון. הדבר עולה מעדותו של התובע ובהתחשב בפער הגדול בין מס' הבעלים המוצהר בזיכרון הדברים לבין מס' הבעלים בפועל, אכן עסקינן בשוני מהותי המשליך על גמירות הדעת בהתקשרות בעסקה וכן על מחירה.

"לכך מתווספת ידיעת הנתבע, על שני בעלים נוספים עליהם לא הוצהר במשרד הרישוי והנתבע, שידע עליהם כפי שעולה מעדותו, לא טרח להודיע על כך לתובע לפי חובתו מכוח סעיפים 12 ו-15 לחוק וכן על-פי סעיף 16 לחוק המכר, תשכ"ח-1968", דברי השופטת.

עוד ציינה כי "השוני במד האוץ נכנס לגדר טעות כהגדרתה בסעיף 14 לחוק. הפער העצום בין נתוני מד האוץ שהוצגו בזיכרון הדברים לנתוניו האמיתיים לפי רישומי המוסך, יש בו כדי ליתן לתובע את הזכות לביטול העסקה שכן, הוכח כי הוא לא היה ניקשר בה אילו ידע על נתוני האמת של הרכב, אף שלא הוכח כי הנתבע ידע על התרמית בנידון כאמור בסעיף 14(ב) לחוק".

בסופו של דבר, השופטת חייבה את אמיר, שלדידה נהג בחוסר תום לב בניהול משא-ומתן ובקיום החוזה, לשלם לויצמן פיצויים בסך כולל של 18,000 שקל בצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 שקל. התשלומים ישולמו תוך 20 יום ויישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

מרים

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה