סקירה חדשה שפרסם (יום ד', 2.11.09) הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל קובעת כי שינויים מהותיים בתורת הלחימה של צה"ל הם שהביאו לפגיעה נרחבת באזרחים ובתשתיות האזרחיות ברצועת עזה. לטענת מחברי הסקירה שזכתה לכותרת "ללא היסוס: השינויים בתורת הלחימה של צה"ל לנוכח מבצע 'עופרת יצוקה'", בעת הלחימה בעזה הופעלה תורת לחימה חדשה, המבוססת על שני עקרונות:
* מדיניות "אפס נפגעים": דרך לחימה אשר נותנת עדיפות מוחלטת למניעת פגיעה בחיילי צה"ל, על-אף הסיכון המוגבר לאזרחים פלשתינים, הכרוך בכך. "יישומה של מדיניות זו בא לידי ביטוי בשימוש בעוצמת אש רבה, בשימוש בנשק זרחני באזורים מיושבים, ובירי כלפי פלשתינים הנמצאים ברחוב. זאת גם בהעדר אינדיקציה להיותם לוחמים, וגם כאשר הם נמצאו ברחובות בעקבות הוראת צה"ל כי עליהם להתפנות מבתיהם", לשון הסקירה.
* "דוקטרינת א-דאחיה", המכונה על-שם רובע א-דאחיה בביירות, מעוז החיזבאללה שהופצץ בידי צה"ל במלחמת לבנון השנייה. דוקטרינה זו דוגלת בהרס נרחב של תשתיות אזרחיות וגרימת סבל מכוון לאוכלוסיה האזרחית, על-מנת שזו תלחץ על הגורמים הלוחמים נגד ישראל.
"כתוצאה ממימושם של עקרונות אלה, גרמה הלחימה בעזה לפגיעות מכוונות ובקנה-מידה עצום בתשתיות אזרחיות ולהרג של מאות אזרחים בלתי מעורבים בלחימה על-אף שלא הייתה מדיניות מכוונת של הרג אזרחים. זאת בסתירה להצהרות רשמיות, לפיהן פעל צה"ל על-פי כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי ונקט בכל האמצעים על-מנת למנוע פגיעה באזרחים שאינם מעורבים בלחימה", נטען בסקירה.
מחברי הסקירה מציינים עוד כי חלקים מתורת לחימה זו מטילים על אזרחי ישראל כתם מוסרי והדברים עלולים אף להביא לבידוד הולך וגובר של ישראל בזירה הבינלאומית ולהעמיד חיילים, קצינים ומנהיגים ישראלים בפני סכנה של העמדה לדין בבתי משפט בחו"ל באשמה של ביצוע פשעי מלחמה.
"שינוי כה בסיסי בתורת הלחימה של צה"ל, שיש לו השלכות כה מרחיקות לכת אינו צריך להידון בפורומים סגורים של המטה הכללי ושל הקבינט הביטחוני בלבד, אלא ראוי לדיון ציבורי מעמיק", נטען.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה