"חלוקת רבני עיר לעדות - מנוגדת לחוק"

התנועה להגינות שלטונית פנתה (יום ד', 2.11.09) אל השר לשירותי דת, יעקב מרגי, בדרישה להקפיא את ההליכים לבחירת רבני עיר בערים שמספר תושביהן מעל ל-20,000 תושבים. זאת עד לקביעתם קריטריונים ברורים שיקבעו באלו מצבים ימונה רב לעדות שאינן ספרדיות או אשכנזיות, או האם רב אחד אינו יכול למלא את התפקיד עבור בני שאר העדות.

לדברי עו"ד מרדכי איזנברג, ששלח את המכתב מטעם התנועה להגינות שלטונית, בחירת רבני עיר מתוך אפיון עדתי, עומדת בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד חופש העיסוק.

לדבריו, התקנות לשירותי דת קובעות כי אם עלה מספר התושבים היהודים ביישוב על 20,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, כי ליישוב יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, וכי אם השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני היישוב, רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת (ספרדי או אשכנזי).

"על-אף שבלשון התקנה נאמר 'רשאי', על-פי הפסיקה, אין הכוונה לסמכות רשות הנתונה לשרירות לב כי אם בסמכות חובה המתגבשת כל אימת שהתמלאו התנאים לבחירתם של שני רבנים ובכל עיר שכזאת. לאמור, משהתמלאו בעיר מסויימת התנאים שבתקנות, חייב השר לפעול לבחירתם של שני רבני עיר ואינו יכול לנקוט הליך לבחירתו של רב עיר יחיד. וכן להיפך. ועל מועצת הרשות המקומית לנמק את הסכמתה או את אי הסכמתה להליך", כתב למרגי.

עוד ציין כי ארבעת התנאים המצטברים הנדרשים על-פי התקנה לשם מינוי שני רבני עיר - אוכלוסיה מעל ל-20,000 תושבים; הסכמת מועצת הרשות המקומית; על השר להשתכנע כי קיים צורך לשני רבני עיר אשכנזי וספרדי; על-פי מאפייני היישוב, רב עיר אשכנזי לא יוכל לתת מענה לצרכי התושבים בני העדה הספרדית וכמו-כן רב עיר ספרדי לא יוכל לתת מענה לצרכי התושבים בני העדה האשכנזית - הם תנאים אמורפיים, עמומים ומעורפלים.

"כל ניסיון הוגן להתאמתם למאפייני ישובים שונים במדינתנו, נדון מראש לכשלון", קבע וציין שאלות רבות המתעוררות לנוכח התנאים הללו שאינם ברורים:

* אלו נימוקים אמורים ל"שכנע" את השר כי קיים צורך לשני רבני עיר?
* מה הם הקריטריונים לפיהם רשאית מועצת הרשות המקומית לתת הסכמתה למינוי שני רבני עיר או לסרב לכך?
* מה הם אותם מאפיינים לפיהם יקבע כי רב בן עדה אחת אינו מסוגל לתת מענה לבני העדה האחרת?
* באלו ישובים רב ספרדי מסוגל לתת מענה לתושבים האשכנזיים? ובאלו לא?
* האם רב תימני מסוגל לתת מענה לצרכי התושבים הספרדיים? ולצרכי האשכנזים?
* מהו מספר התושבים הקובע מהעדה האחרת, להם אין מענה? 2,000? 1,000? יותר?
* האם בעיר בה מכהן רב יחיד ותיק, רשאי ויכול השר לקבוע (לאחר שהשתכנע כאמור) כי אין רב זה "מסוגל לתת מענה לבני העדה האחרת"? ומדוע לא דאגו פרנסי הדת במשך עשרות שנים לבני העדה האחרת אשר כאמור "לא היה להם מענה"?
* האם בעיר תל אביב-יפו, למשל, אין לבני העדה הספרדית "מענה"?
* האם לפי מאפייני ישוב כלשהו במדינת ישראל, יכול רב אתיופי לתת מענה לבני העדה הספרדית? או שמא האשכנזית? ואולי התימנית? ולהפך - מי נותן מענה לבני העדה האתיופית? ולחילופין - מה הן העדות הכלולות במניין ההתחשבות בצרכיהם המיוחדים ("מענה") בתקנה זו?
* האם משנבחר רב יחיד לעיר, יש בבחירתו משום אישור שבעיר זו לא קיים צורך לשני רבנים?
* האם משנבחר רב יחיד לעיר יש לראות בו רב ראשי לעיר לבני העדות השונות ומחובתו לתת מענה לבני כל העדות היהודיות? או שמא רק לבני עדתו?

"מזה מספר שנים פונים אנו אל 'שר הדתות', בגלגוליו השונים, בטענה כי בחירת רבני עיר מתוך אפיון עדתי, עומדת בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד חופש העיסוק. הדגשנו, בין היתר, כי מסלול ההכשרה והבחינות לקבלת כושר לרב עיר אינו מבדיל בין העדות השונות וכי הבחנה עדתית כיום במקרים רבים איננה תואמת את המציאות, למשל ובעיקר במסלולי הלימוד הדת"ל או בני מרוקו שהתחנכו כל ימיהם בישיבות אשכנזיות וכד'. עד כה לא נתקבל מענה לטענותינו בעניין זה", כתב עו"ד איזנברג.

"דווקא בירושלים אין הצדקה לשני רבנים"

לדברי עו"ד איזנברג, דווקא בירושלים המלאה ברבנים תלמידי חכמים ועשרות רבני שכונה ורבני בית כנסת אין שום בעיה לאדם לקבל תשובה להלכה בנושא עדתי. "רבני עיר, כגון בירושלים פוסקים בעיקר בדברים ציבוריים או הנהגת העיר והכשרות ופחות לאזרח הפונה בשאלות. שני רבנים מכהנים יכולים בעצם להזיק. לדוגמה בכפר סבא היו שתי מחלקות כשרות שכל אחת כפופה לרב עיר לאשכנזי ולספרדי, שאז הסוחרים בעצם ניצלו את המצב", אמר.

עם זאת, ציין כי גם אם מחליטים להשאיר את הנושא של שני רבנים, חובה להגדיר סמכויות לכל רב בצורה נפרדת. "אין זה סביר למנות שני מנהלים לאותו תפקיד מתוך מחשבה שהם 'יסתדרו' ביניהם – זו חריגה ממתחם הסבירות של המעשה המנהלי שהליך התקנת התקנות הינו חלק ממנו".

עוד הדגיש כי בחירה של שני רבנים סותרת את העובדה שבהליך ההכשרה והכושר אין הפרדה בין ספרדי לאשכנזי. "כנ"ל לגבי הבחירות. גם ההגדרה של ספרדי ואשכנזי חסרה. לדוגמא: מה יעשה בן לאבא ספרדי ואמא אשכנזיה. המנהגים הולכים לפי האב. אך הוא התחנך ומתפלל בנוסח אשכנז, מדוע נחסום את דרכו להיבחר ונעדיף אותו לתפקיד מסוים. אדם מתמודד לתפקיד, מדוע למנוע בחירת רב שמבקש דווקא לספרדי או אשכנזי. המשמעות היא פסיקה לפי 'המחבר' שולחן ערוך. הוא בעצם אשכנזי במהותו והוא צריך לשקר שהוא רב ספרדי שכן למשבצות של האשכנזי הוא לא יבחר בעוון אביו מולידו", הדגיש.