בדידות - מחלה מידבקת

בדידות, מתברר, יכולה להתפשט בדיוק כמו מחלה מידבקת. כך עולה ממחקר חדש.

אנשים בודדים נוטים לחלוק את בדידותם עם אחרים, ותחושות הבידוד והייאוש שלהם 'נדבקות' גם לחברים, לשכנים, לבני זוג, ואפילו למכרים רחוקים יותר. אלו הממצאים עליהם דיווחו חוקרים בגיליון דצמבר של העיתון לפסיכולוגיה אישית וחברתית.

צוות החוקרים - מאוניברסיטת שיקגו - עקבו אחר 5,214 משתתפים ממחקר הלב פרמינגהאם שנערך בין השנים 1971 ל-2001. הם בדקו נתונים על משתתפים מדור שני של המחקר.

החוקרים הבחינו בדפוס יוצא-דופן של "הדבקה", שגרם לאנשים לעבור למיקום של קצה הרשת החברתית כשחשו בודדים. במיקום חברתי זה, היכן שלאנשים יש לפעמים פחות חברים, הבדידות שחשו גרמה להם לאבד את מספר הקשרים שעוד נותרו.

החוקרים גילו, בין יתר הממצאים, כי:

* בממוצע, אנשים הרגישו בודדים 48 ימים בשנה.
* כל חבר נוסף הוריד את תדירות תחושת הבדידות ב-0.04 ימים בשבוע, כלומר בשני ימים בשנה.
* אנשים בודדים נטו לעבור לקצוות של המעגלים החברתיים.
* אנשים שלא חשו בודדים, אך ברשת החברתית שלהם היו אנשים בודדים, נטו לסבול מבדידות גם כן.
* נשים דיווחו יותר מגברים על מידה גדולה יותר של בדידות. ותחושת הבדידות של הנשים התפשטה יותר בקרב אנשים ברשת החברתית שלהן.
* הסיכויים של אנשים לסבול מבדידות הושפעו יותר מחברויות ברשת החברתית שלהם מאשר ברשת המשפחתית.

החוקרים דיווחו גם כי הבדידות הזינה את עצמה, מאחר שקבוצות פיתחו נטייה לדחוף אנשים בודדים לגבול החיצוני של הרשתות החברתיות.

השלכה חשובה של המחקר היא שהתערבויות שמטרתן להוריד את תחושת הבדידות בחברה יכולות להועיל לאנשים הנמצאים בשולי הרשת החברתית ולשקם את מצבם.