תקף את גרושתו וילדיו ונדון לעבודות שירות בלבד

נאשם, ששמו נותר חסוי, הורשע בבית משפט השלום בחיפה בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, בתקיפת קטינים ובאיומים. לנאשם ולגרושתו, המתלוננת, תשעה ילדים משותפים, בגילאים 4 עד 22 שנים.

דחף, בעט והיכה

ביום 12.6.08 שבה המתלוננת מאירוע משפחתי ולמרות דפיקותיה על הדלת סירב הנאשם לפתוח. כעבור מספר דקות פתח את הדלת והיכה את המתלוננת ואת בתם הקטינה בת ה-16. בהמשך ניגשה בתו האחרת, בת 14, לעברו בכדי לעזור לאחותה, והנאשם זרק לעברה מפתחות שפגעו בידה ואיים שיהרוג אותה אם תזמין משטרה.

כתב האישום תיאר אירוע נוסף שהתרחש בחודש פברואר 2008, אז ניגש הנאשם לעבר בתו בת ה-16 בכדי להכותה, וכשברחה זרק לעברה כסאות פלסטיק שפגעו בה, תפס אותה בכוח ודחף אותה לעבר קיר, ובעט בה. נטען שהנאשם תקף את המתלוננת ואת בתו בהזדמנויות שונות במהלך שנות נישואיהם, ואיים על בני הבית שיהרוג אותם אם יתלוננו במשטרה.

הנאשם התחרט

המדינה טענה שלמרות שלנאשם אין עבר פלילי, מדובר באדם אלים ויש להרתיעו מלשוב ולבצע מעשים דומים בעתיד. סניגורו של הנאשם ציין שמרשו עובר תהליך שיקום וביקש לגזור עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות כפי שהמליץ הממונה על עבודות שירות.

בדיון בפני השופט זאיד פלאח הביע הנאשם חרטה: "אבקש סליחה מהאישה ומהילדים, ומבטיח שמקרה כזה לא יחזור ואני אקיים כל מה שהשופט יחליט".

הסיכון מהנאשם פחת

השופט קבע בגזר הדין כי "הנאשם הוא אדם אלים, ועל כך אין מחלוקת. כתב האישום מתאר מסכת התעללות קשה שעברו גרושתו ובנותיו הקטינות, תוך הפעלת איומים לבל יתלוננו נגדו במשטרה. במצב דברים רגיל לא הייתי מהסס מלשלוח את הנאשם למאסר בפועל לתקופה ארוכה, ואולם, נסיבותיו המיוחדות של תיק זה הביאוני להסתפק בתקופה המקסימאלית אותה ניתן לרצות בעבודות שירות, בצירוף מאסר מותנה וצו מבחן".

לדברי השופט, הנסיבות המקלות שבעטיין הקל עם הנאשם, מתחילות בהודאתו המיידית שהכילה סממנים של חרטה. "התרשמתי שהנאשם התחרט מעומק ליבו על מעשיו, ובנוסף - הודאתו מבטיחה במידה ניכרת שמעשים דומים לא יישנו בעתיד. שירות המבחן עבר כברת דרך עם הנאשם, עת שילבו בתוכנית למיגור אלימות במשפחה, והופעת הנאשם לכל המפגשים מעידה על רצינות כוונותיו. קצין המבחן התרשם שהמפגשים והטיפול שעבר הנאשם אכן סייעו לו בהבנת מעשיו, ויש בכך גם כדי לתרום לעתיד טוב יותר במשפחה. שירות המבחן אף שילב את הנאשם בהדרגתיות עם בני ביתו, ותפקודו בבית חיובי. עברו הרפואי של הנאשם, שסבל מדיכאונות, מצבו הכלכלי הקשה ונסיבות נוספות היו בבסיס התנהגותו, וכעת, ולאחר הטיפול שעבר, פחת הסיכון הגלום בהתנהגותו באופן משמעותי.

"שוכנעתי מדברי המתלוננת ומהמפורט בתסקיר שירות המבחן, שקיימת חשיבות להמשך השתלבותו של הנאשם בתא המשפחתי, והרחקתו מתא זה, באם ייכלא, עלולה לגרום נזק למאמצי השיקום הרבים שעברו כל בני הבית. טובת הילדים והמתלוננת, שהם נפגעי העבירה, דורשת אומנם הענשת הפוגע בענישה הולמת, ואולם יש מקרים בהם דווקא טובתם של נפגעי העבירה מביאה לענישה סלחנית יותר, בשל הסיכוי לשיקום התא המשפחתי".

בסופו של דבר, בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל למשך שישה חודשים שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן למשך שנתיים.