למרות החקיקה - לא השתפר מצבם של מוגבלים

בשנים האחרונות כמעט ולא השתנה הפער בין אנשים עם וללא מוגבלות. על-אף החקיקה והפעילות הענפה לשיפורה מצד גורמים ממשלתיים וארגונים מהחברה אזרחית, מצבם של אנשים עם מוגבלות לא השתנה באופן משמעותי. כך עולה מדוח שמפרסמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2009.

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות המתקיים ב-3 בדצמבר, מפרסמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נתונים על מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

הדוח מבוסס על נתונים שנאספו בישראל במסגרת הסקר החברתי השנתי שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז שנת 2002 והנתונים בנוגע לילדים לקוחים מתוך מחקר משותף של מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי - שפורסם בשנת 2000. כל הממצאים לקוחים מהדוח לשנת 2009 של הנציבות אשר מסכם את המצב של אנשים עם מוגבלות בישראל בתקופה 2002-2007.

מנתוני הדוח עולה כי מרבית האנשים עם מוגבלות הם נשים (56%). עם זאת, מרבית הילדים עם מוגבלות חמורה הם בנים (66%). שיעור המוגבלות בישראל גבוה (כ-10%), אבל אינו חורג מזה של ארצות מפותחות אחרות.

בשנת 2007 חיו בישראל יותר ממיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. 721,000 מהם היו בגילאי עבודה; 457,000 בגילאי זקנה. 314,000 היו ילדים; מתוכם 193,000 ילדים הזקוקים לטיפול קבוע.

החידוש בדוח הוא בהצגת נתונים על התנאי הדיור של אנשים עם מוגבלות בישראל. באשר למכלול הרחב, המסקנה המרכזית שעולה מהדוח היא כי בשנים 2002-2007 לא נרשמו שינויים משמעותיים בפערים בין אנשים עם מוגבלות ליתר האוכלוסיה. הפערים בין הקבוצות נותרו רחבים כפי שהיו. עם זאת, בשנה האחרונה מסתמן צמצום פערים קטן אך מעודד. מוקדם עדיין לקבוע האם מדובר בתחילתו של שיפור.

אדר' שמואל חיימוביץ', נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "בעידן בו המסגרות החברתיות הולכות ונפרמות וניתן דגש לביטוי ה"עצמי", שומה עלינו להיות זהירים כפליים ולהיות רגישים לצרוך האנושי להיות חלק מחברה. על כולנו להיות פתוחים ולאפשר מימוש רצון זה. אנו מאמינים כי על-ידי איתור חסמים ומחסומים, סילוקם ואף עדיף מניעת הצבתם, תינתן הזדמנות להתנהלות סבירה ושוויונית בחיי היום יום, בדיור, בתעסוקה, בחינוך, בתחבורה ציבורית, ובבלוי שעות הפנאי".

השכלה, תעסוקה ורמת הכנסה

רמות ההשכלה של אנשים עם מוגבלות נמוכות בהרבה מאלה של יתר האוכלוסיה. בקרב אנשים עם מוגבלות נמצא חלקים גדולים יותר של אנשים עם השכלה נמוכה, ושיעורים קטנים במיוחד של בעלי השכלה גבוהה 31% מהאנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה סיימו לכל היותר בי"ס יסודי, לעומת 13% ביתר האוכלוסיה.

אנשים עם מוגבלות בגילאי עבודה מראים שיעורים נמוכים של השתתפות בכוח העבודה ושיעורים גבוהים במיוחד של אבטלה בקרב אלה שמנסים להשתלב בתעסוקה. לאנשים עם מוגבלות חמורה שיעור אבטלה של 18% ושיעור השתתפות בכוח העבודה של 38%.

הכנסתם של אנשים עם מוגבלות נמוכה מאוד בהשוואה ליתר האוכלוסיה, זאת בזמן שעצם המוגבלות מחייב אותם להוצאות מיוחדות. לאנשים עם מוגבלות הכנסה נמוכה בעשרות אחוזים מהממוצע; מצב זה לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות. 60% מתוכם מתקשים לכסות הוצאות שוטפות.

אינדיקציה ברורה להשתלבותם המצומצמת של אנשים עם מוגבלות בחיי הכלכלה והחברה (ראה גם בהמשך) ניתן לקבל מבחינת מידת השימוש במחשב לפי חומרת מוגבלות רק 35% מהאנשים עם מוגבלות משתמשים במחשב, לעומת 72% ביתר האוכלוסיה.

התפלגות מגזרית

שיעור המוגבלות בחברה הערבית בישראל כפול משיעורה בחברה היהודית. שיעור המוגבלות בקרב יוצאי אסיה ואפריקה גבוה מזה של יוצאי אירופה ואמריקה, גם בקרב הדור השני של בני העולים. שיעור המוגבלות אצל חרדים וחילונים נמוך במיוחד. למרות שבכל קבוצות האוכלוסיה נמצאו שיעורי מוגבלות משמעותיים, בקבוצות מסוימות, בפרט באוכלוסיות מוחלשות מבחינה חברתית כלכלית, שיעורי המוגבלות גבוהים במיוחד. בולטת בתוכן האוכלוסיה הערבית בה נמדדו שיעורי מוגבלות חמורה שהם יותר מאשר כפולים בהשוואה לאוכלוסיה היהודית. בתוך האוכלוסיה היהודית נמצאו פערים לפי מוצא אתני: ליוצאי יבשות אסיה ואפריקה שיעורים גבוהים יותר מאשר ליוצאי ארצות אירופה ואמריקה. יתירה מזאת, פערים כאלה נמדדו גם בדור העולים (ילידי חו"ל) וגם בדור בניהם ילידי ישראל. בחינת הפערים לפי דתיות מצביעה על שכיחות נמוכה של מוגבלות הן באוכלוסיה החילונית והן באוכלוסיה החרדית. עם זאת, נראה כי בזו האחרונה שיעורי הדיווח על מוגבלות אינם מלאים

תנאי מגורים

אנשים עם מוגבלות, אשר עשויים להיות זקוקים יותר מיתר האוכלוסיה לחברתם של אחרים, נוטים לגור לבד יותר מאחרים. 15% מהאנשים עם מוגבלות גרים לבד, לעומת 7% ביתר האוכלוסיה. מתוכם, 76,000 אנשים עם מוגבלות חמורה. אנשים עם מוגבלות גרים בדירות קטנות יותר וצפופות יותר ביחס ליתר האוכלוסיה. נוסף על כך, רבים מהם גרים בשכירות, בדירות שלא בבעלותם (34%). 40% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגילאי זקנה חשים לא בטוחים להתהלך לבד בשעות החשיכה באזור מגוריהם.