הפלשתיני שמצא יהדות בהר הבית ירד למחתרת

פרופ' סרי נוסייבה, נשיא אוניברסיטת אל-קודס, שומר על שתיקה, כלל הנראה בשל איומים על חייו. נוסייבה השתתף בכתיבת ספר, שבו מופיעה לראשונה הכרה פלשתינית בזיקה היהודית להר הבית.

העתונאי שלום ירושלמי [מוספשבת, מעריב] חשף כי מאז פרסם פרופ' נוסייבה מאמר חסר-תקדים שבו קבע שהיהודי צודקים, ובית המקדש אכן שכן על הר הבית, הוא בלתי ניתן להשגה. נוסייבה אינו עונה לטלפונים ולא הסכים לנאום באירוע שהתקיים ביום שני שעבר במוסד המחקר הנוצרי-דומיניקני "אקול ביבליק" במזרח ירושלים. לאירוע זה הגיעו בכירי החוקרים למסיבת עיתונאים בה הציגו את היצירה המשותפת שעליה עבדו בשש השנים האחרונות: ספר ענק המכיל 400 עמודי כרומו בשם "במקום שבו השמים והארץ נפגשים".

נוסייבה, הכותב המרכזי בספר ישב בקצה השורה הראשונה, תוך שהוא מקפיד לבדל את עצמו מהתכונה סביבו, למרות ניסיונות המארגנים להציבו במרכז.

באוניברסיטת אל-קודס טענו כי נוסייבה כפוף להחלטה שקיבלה האוניברסיטה להחרים מוסדות אקדמיים בישראל בגלל ההתנחלויות והדשדוש במשא-ומתן המדיני. לשאלת ירושלמי, מדוע כתב נוסייבה את הפרק ושיתף פעולה עם יד בן-צבי? ענתה האוניברסיטה: "הוא הגיש את המסה שלו לפני שנתיים".

אמירות חסרות-תקדים

צילום: נוסייבה. מסתגר [צילום: פלאש 90]

סרי נוסייבה הוא פרופסור לפילוסופיה איסלאמית ואחד האינטלקטואלים הידועים והמוערכים ביותר בחברה הפלשתינית. בין הציטוטים המכוננים בספר, הובאו האמירות הבאות:

* "האל העניק קדושה לארץ כנען, והועיד אותה לבני ישראל, המקדש האגדי של ירושלים יכול להיות הנקודה שבה שכנה השכינה ושם שירתו הכוהנים הגדולים את האל".

* "קשה לי לראות איך אלוהים יכול לחוש טוב יותר כאשר בני האדם הורגים ונהרגים על אותו מקום קדוש ומחריבים אותו איש לרעהו. נראה שרק בני האדם יכולים להרגיש טוב יותר על-ידי עימותים כל כך מבחילים. אלוהים לא רוצה שיהרסו את המקום אחד לשני".

* "שפיכת הדם של בני האדם על הסלע הקדוש היא עניין חילוני ולא דתי, לא צו מהשמים ולא משאלה אלוהית. מדובר במאבק יצרי ושפל. הכל נובע מתחושת החשיבות והנוחיות שאנחנו מייחסים לעצמנו. אנחנו הופכים, בגלל האגוצנטריות שלנו, לחסרי כבוד, דורסניים ועיוורים כלפי הכבוד והערכים של הזולת".

* "המוסלמים לא מודעים לכך שהיהודים והנוצרים מייחסים לסלע הירושלמי (אבן השתיה) את המקום שבו אברהם עמד להקריב את בנו. היהודים לא יודעים שהמוסלמים מייחסים למכה את מקום העקידה של ישמעאל. יש אתוס כוזב של הכחשה הדדית של הקדושה והעתיקות של הצד השני. המאבק הדתי סביב הקדושה בא מתוך היצרים הנמוכים שלנו ולא מתוך הקריאה האלוהית".

* "האם המוסלמים יוכלו לדמיין בעיני רוחם את אברהם נשען על הסלע?. האם היהודים והנוצרים יוכלו לראות את מוחמד עולה לשמים באותו מסע שמיימי על גבי סוסתו, אל-בוראכּ?".

* "המסע של מוחמד לאל-חרם א-שריף (הר הבית) נועד ליצור אחדות בין היהדות והאיסלאם, בין כל המאמינים האמיתיים באלוהים".