בלגיה צמצמה היקף החוק המאפשר לשפוט זרים; התביעה נגד שרון עשויה להתבטל

הפרלמנט הבלגי צימצם אמש (יום ג', 1.4.03) את היקף תחולת החוק השנוי במחלוקת ומאפשר להעמיד לדין מנהיגי מדינות זרות בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

התיקון אושר בבית התחתון של הפרלמנט הבלגי ברוב של 63 תומכים מול 48 מתנגדים. הבית העליון בפרלמנט הבלגי אמור להצביע על השינוי בחוק במהלך השבוע.

גורמים מדיניים מסבירים, כי אם התיקון יעבור את אישור הסנאט, עשוי הדבר למנוע את ההעמדה לדין של ראש הממשלה, אריאל שרון, ובכירים נוספים בישראל. כמו-כן, מסבירים הגורמים, כי הדבר עשוי לאפשר השבת שגריר ישראל לבלגיה, לאחר שהוחזר לארץ במחאה על פסיקת בית המשפט.

עד עתה, החוק שמכונה "חוק הסמכות האוניברסליות" - המתיר לבלגיה סמכות שיפוט רחבה ביותר בעניין פשעי מלחמה, אפשר לבתי משפט בבלגיה לשפוט זרים על פשעים, ללא קשר למקום מוצאם. עם שינוי הסעיפים בחוק, על כל תביעה נגד אישים ממדינות זרות, ידרש אישור להגשת תביעה מהתובע הכללי - זאת באם הנתבע אינו אזרח בלגיה.

אישור זה שינתן על-ידי התובע הכללי מתייחס אך ורק למדינות בהן לא מתקיים משטר דמוקרטי או זכות למשפט הוגן. תביעות שיוגשו נגד משטרים דמוקרטים יופנו לאותן המדינות, או לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג.

למעט הסוגיה של ראש הממשלה תלויים ועומדים תביעות נוספות בבית המשפט הבלגי נגד אישים שונים בעולם ובהם: ג'ורג' בוש האב; מזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול; שר ההגנה, דונלד ראמספלד; ראש המטות המשולבים ומפקד הכוח האמריקני במפרץ לשעבר, הגנרל נורמן שוורצקופף וסגן הנשיא דיק צ'ייני.

מעניין הדבר כיצד ידונו בתביעה שהגישו ישראלים נגד יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, הנאשם בגין פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים. כזכור, הוכח כבר בעבר שהרשות הפלשתינית משתפת פעולה עם ארגוני טרור ובתוך כך אין המדובר ביישות המנהלת משטר דמוקרטי ועליה עשוי לעמוד הדין. כמו-כן תלוי ועומד גם משפטו של נשיא קובה, פידל קסטרו.