ח"כ דנון לבנקים: הגיעו להסדר או שנפעל לחקיקה

דיון סוער התנהל (יום ג', 24.11.09) בוועדת המשנה לענייני בנקאות של ועדת הכלכלה, אשר עסקה באפשרות ביטול עמלות העו"ש בבנקים ובמעבר לקוחות בין הבנקים. הצעת החוק למען ביטול עמלות הבנקים הונחה על שולחן הכנסת לפני מספר ימים.

בדיון אמר ח"כ דני דנון (ליכוד), יו"ר ועדת המשנה ואחד מיוזמי הצעת החוק לביטול עמלות הבנקים, כי "המצב בתחום עמלות העו"ש בלתי נסבל ומהווה עול על הציבור". לדבריו, הוועדה תפעל לאלתר לקידום החקיקה לביטול עמלות העו"ש. ח"כ דנון קרא לבעלי הבנקים להגיע להסדר תוך חודש ימים על-מנת למנוע חקיקה בנושא.

הוועדה עסקה בדיון בעיקר בדוח אותו הכינה מחלקת המחקר של הכנסת לקראת הדיון, ובו נקבע כי ענף הבנקים בישראל מרוכז מדי ולקוחותיו סובלים מחוסר תחרות.

"הבנקים גובים כספים כפולים בגין עמלות עו"ש"

עו"ד אמיר בכר, נציג בנק ישראל אשר נכח בדיון, אמר בהתייחס לנתונים כי "על-פי נתוני בנק ישראל, מעבר הלקוחות בין הבנקים עומד על קרוב ל-5% מן הלקוחות".

ח"כ דנון הוסיף כי "יש סיבות טובות לבנקים להסתיר את נתוני המעבר או העזיבה. אם היו מעברים בין הבנקים לא היו מבקשים מכל המדינה לעזור 'להעביר את דביר'. כל מנכ"ל בנק יודע שהלקוחות שלו קשורים אליו והוא נהנה מחוסר התחרות בין הבנקים. במקום שיעניק חבילת ערוצים ודקות זמן אוויר לשימור לקוחות, בתחום הבנקאות מעניק מנהל הבנק אפס עמלות על העו"ש".

דנון הוסיף כי "מאות שקלים בשנה שכל משפחה משלמת על העמלות שמניבות 900 מיליון ש"ח רווח שנתי לבנקים בעמלות בלבד - הם לעיתים מה שמכריעים ברמת החינוך ובסל המזון המשפחתי. חגיגת המנכ"לים מהעמלות על חשבון המשפחות נגמר. זה יקרה. זה ייעשה בשיתוף או לחילופין במהלך חקיקתי חד-צדדי".

אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אמר בדיון כי "הבנקים מרוויחים הון כסף מעצם זה שהם מחזיקים בכספים שלנו. כשאנחנו בפלוס הם מרוויחים ממסגרות אשראי והלוואות וכשאנחנו במינוס הם מרוויחים בגין ריביות אוברדרפט. אין שום סיבה לגבות כספים כפולים בגין עמלות עו"ש. לכן אנחנו מבקשים מהכנסת לבטל את עמלות העו"ש בחקיקה".

70% מחשבונות משקי הבית - בידי הפועלים ולאומי

ע"פ הדוח, שני הבנקים הגדולים, בנק לאומי ובנק הפועלים, שולטים על קרוב ל-70% מחשבונות משקי הבית במדינה. הדוח קובע כי הניסיונות לשבור את הריכוזיות בענף נכשלו, בנקים זרים החליטו שלא להקים סניפים בארץ וכן לא נוסד בישראל בנק המבוסס רובו ככולו על שירותים הניתנים באינטרנט.

מעבר לריכוזיות, מציין הדוח, קיימים מספר חסמים המקשים על מעבר בין בנקים. הלקוחות המעוניינים לעבור בנק נדרשים לשלם עמלות עבור פירעון מוקדם של הלוואות ושבירת תוכנית חיסכון. בנוסף, הבנקים בישראל קושרים יחד שירותים שונים, לרבות ניהול חשבון עו"ש, הנפקת כרטיס אשראי ומתן הלוואות. כך, לדברי הדוח, לקוח אשר פותח חשבון בבנק מסוים מקבל כמעט באופן אוטומטי כרטיס אשראי המונפק על-ידי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות אותו בנק, וכאשר הלקוח עוזב את הבנק הנוהג הוא ביטול הכרטיס.

כמו-כן, מיעוט סניפים בפריפריה מקשה על התושבים להחליף בנק. בהשוואה בין מצב שירותי הבנקאות בישראל וגרמניה, חושף הדוח נתונים לפיהם מספר התושבים לכל סניף בנק בישראל עומד על כ-6,722 לעומת כ-1,767 בגרמניה, ומספר התושבים לבנקט בישראל עומד על כ-4,878 לעומת כ-1,613 בגרמניה. הדוח מציין כי הכנסות הבנקים ירדו מ-36 מיליארד ש"ח בשנת 2006 ל-30 מיליארד ש"ח בשנת 2008, אולם אחוז הוצאות הפרסום מסך ההכנסותיהם עלה מ-2.2% ב-2006 ל-2.9% ב-2009.

הדוח מציין מודל הולנדי מוצלח להקלת המעבר בין הבנקים, לפיו החל משנת 2004 פועל במדינה האירופית שירות תמיכה למעבר בין בנקים. השירות הוא יוזמה של איגוד הבנקים ההולנדי, העולה להם כ-18 מיליון אירו בשנה, וכולל שלוש פונקציות עיקריות. בשנה הראשונה לאחר סגירת החשבון כל התשלומים שמיועדים לחשבון הישן מועברים ישירות לחשבון החדש באמצעות מערכת סליקה בין-בנקאית ובקשות חיוב המגיעות לחשבון הישן מועברות ישירות לחשבון החדש. בנוסף, הבנק הישן מבטל את כל הוראות הקבע בחשבון של הלקוח ומספק לו רשימה מפורטת של הוראות אלו. בשנת 2004 כ-45,000 לקוחות פרטיים השתמשו בשירות התמיכה ובשנת 2005 חל גידול לכ-65,000 לקוחות.