סחר בעתיקות ללא רישיון ונידון לקנס

יהודה גבאי הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בעיר מיום 3.6.09. גבאי הואשם בשני אישומים.

באישום הראשון נטען, שביום 17.6.2006 נתפס כשהוא מחפש בעזרת גלאי מתכות באתר עתיקות באזור "לטרון". בחיפוש ברכבו נמצאו מטבע עתיק ושברי חרסים, ובדירתו נמצאו עתיקות מוחבאות שמקורן לא ידוע והיה חשד סביר שהן גנובות. העבירה שיוחסה הייתה החזקת נכס החשוד כגנוב.

באישום השני נטען, שבשנים 2003-1998 מכר גבאי לגיל ישעיה מטבעות עתיקים, ובשנת 2001 מכר באמצעות רוברט דויטש מטבע עתיק במכירה פומבית. העבירה שיוחסה לגבאי הייתה סחר בעתיקות ללא רישיון.

בתשובה לאישום השני טען גבאי להתיישנות וחזר על טענתו זו בכתב הערעור. "מדובר בעבירה מסוג עוון, וחלפו למעלה מחמש שנים מאז ביצוע העבירה ועד תחילת החקירה באוקטובר 2006".

בית משפט השלום זיכה את גבאי מהאישום הראשון והרשיע אותו באישום השני, וגזר עליו קנס בסך 11,889 שקל וכן חתימה על התחייבות בסך 10,000 שקל להימנע מעבירה בה הורשע למשך שלוש שנים. בית משפט השלום קבע, כי דוח מודיעיני מיום 5.4.2002, שנמסר לרשות העתיקות, היווה "פעולת חקירה" שניתקה את מרוץ ההתיישנות.

בית המשפט המחוזי בירושלים לא קיבל את עמדת בית משפט השלום, לפיה קבלת מידע מודיעיני משנת 2002 היוותה אירוע המנתק התיישנות, ופסק שמדובר באיסוף מידע גרידא ולא בפעולה חקירתית.

"פתיחת חקירה בתחום של שוד עתיקות או סחר בעתיקות, אינה חייבת להתמקד או להצטמצם לחשד ספציפי על-פי מידע מסוים, שהרי אפשר כי תחילת חקירה בשל חשד כלשהו תוביל לחשדות אחרים", נכתב בהחלטת בית המשפט.

"כאמור, בית משפט קמא קבע ממצאים עובדתיים בהם לא נתערב... העבירה בוצעה באפריל 2001 והתיישנותה הינה בחלוף חמש שנים, באפריל 2006. החקירה החלה בפברואר 2006 ובכך נותק מרוץ ההתיישנות. לאור האמור, דין הערעור על הכרעת הדין להדחות. העונש שנגזר על המערער אינו עונש חמור ואין הצדקה להתערבותנו. הערעור על שני חלקיו נדחה", כך נפסק.