בנק ישראל העלה שיעור הריבית ב-0.25% ל-1%

בנק ישראל הודיע (יום ב', 23.11.09) במפתיע על העלאת שיעור הריבית ב-0.25% לרמה של 1%.

ההחלטה התקבלה בהפתעה יחסית בשוק ההון שכן ההערכה הייתה כי הנגיד סטנלי פישר לא יעלה את הריבית החודש, למעט מספר גופים מצומצם שחזו את העלאת הריבית.

בבנק ישראל נימקו את העלאת הריבית בין השאר בציפיה כי האינפלציה עשויה להיות גבוהה מהגבול העליון של יעד האינפלציה. ההחלטה להעלות את הריבית לחודש דצמבר ב-0.25 נקודות האחוז תומכת בביסוס האינפלציה בתחום היעד בהסתכלות ל-12 חודשים קדימה, לאחר שיפוגו ההשפעות של העלאות המחירים החד-פעמיות על-ידי הממשלה, בהם נמצאים המע"מ והיטל הבצורת. יש לציין, כי האינפלציה מתחילה להתמתן לאחרונה, אולם מתחילת השנה עלה כבר מדד המחירים לצרכן בשיעור מצטבר של 3.6% (כשהמדד האחרון באוקטובר עלה גם הוא ב-0.2%) והחשש בבנק ישראל הוא שגם השנה לא יצליח הבנק לעמוד ברף העליון של יעד האינפלציה הממשלתי, העומד על 3%.

כנימוק נוסף להעלאת הריבית, מציינים בבנק גם את נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי, המלמדים על התאוששות בפעילות במשק ששיקפה עלייה משמעותית בצריכה הפרטית, בייצוא ובהשקעות, ובכך מאפשרים המשכה של המדיניות המוניטרית המצמצמת.

עוד ציין בנק ישראל כי ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים אומנם נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים, אולם הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה החלו לנקוט בצעדים המעידים על יציאה הדרגתית מהיבטים לא שגרתיים של המדיניות המוניטרית המרחיבה. לדברי גורמים בבנק, בכמה מהמדינות בהן החלה ההתאוששות להתבסס העלו ריבית.

בבנק ישראל טרחו לציין כי האינדיקטורים הכלכליים בישראל מצביעים על התאוששות אך עדיין קיימת אי-ודאות לגבי עוצמתה. הריבית לחודש דצמבר, אמרו בבנק, גם לאחר העלאה זו, תעמוד ברמה נמוכה של 1%, המהווה המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה, שנועדה מצד אחד לתמוך בהמשך התאוששות המשק בעיקר נוכח אי-הודאות הקיימת ומצד שני תתרום להתבססות האינפלציה בתוך היעד.

בנק ישראל מסר כי ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם וישתמש בכלים העומדים לרשותו על-מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

כזכור, בנק ישראל היה הראשון מבין הבנקים המרכזיים בעולם המערבי אשר העלה את הריבית לחודש ספטמבר ב-0.25% לרמה של 0.75% ונתן בכך את האות להתחלתה של מדיניות מוניטרית מצמצמת בעולם ולסמן רשמי לסופו של המיתון.