''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

'עוף טוב' חשודה בהטעיית הצרכנים - משווקת רצועות עוף ללא עוף

המועצה הישראלית דורשת להפסיק לאלתר שיווק של 2 מוצרים; טוענת: להטעיה יש משמעות כלכלית של פגיעה בצרכנים - הרי בשר הודו הוא זול מעוף וודאי שהוא זול מאווז

גלית יצחק
כ"ז אדר ב' התשס"ג
t
t

המועצה הישראלית לצרכנות תובעת מחברת 'עוף טוב' להפסיק לאלתר שיווק של שניים ממוצריה: 'מעדן אווז' ו'רצועות עוף', בשל חשד להטעיית הצרכנים.

המועצה לצרכנות בדקה את שני המוצרים לאחר תלונה שהגיעה אליה הקובעת כי עוף טוב משווקת מוצר המכונה על-ידה 'רצועות עוף' - בעוד שאין בו כלל בשר עוף, אלא בשר הודו.

גם במוצר 'מעדן אווז' מצאה המועצה שהחברה מטעה את הציבור. מפירוט רשימת רכיבי המוצר עולה, כי המרכיב הדומיננטי במוצר הוא בשר אדום ולא שיעור בשר האווז שבו - על-פי המצופה. יש להדגיש, כי המרכיב שנמצא במוצר (בשר אדום) הוא בניגוד לנדרש בתקן. כמו-כן אין פירוט במוצר על שיעור אחוזי בשר האווז או אחוז מרכיבי המוצר האחרים.

מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי טוענת, כי הנעשה במקרה זה נוגד את חוק הגנת הצרכן. על-פי סעיף א(2) לחוק:"לא יעשה עוסק דבר, במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת, העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה, בין השאר, לגבי מרכיבי המוצר" - כך על-פי הכתוב בחוק הגנת הצרכן.

אבישי עוד ציינה, כי מעבר לחשד לעבירה על החוק, הרי שלהטעיה, הנוכחית ישנה משמעות כלכלית של פגיעה בצרכנים, שכן בדרך כלל הודו הינו בשר זול מעוף וודאי שהוא זול מאווז.

המועצה הישראלית לצרכנות מבהירה, כי על-פי התקן הישראלי 1145 (סימון מזון ארוז מראש), כאשר שם של מוצר מתקשר בדרך כלל בעיני הצרכן לאחר מהרכיבים שבו, יש לרשום את תכולת הרכיב באחוזים למאה.

כמו-כן, התקן קובע, כי "כל הרכיבים לרבות מים, יצוינו בסדר תכולה יורד בהתאם לתכולתם היחסית במשקל המזון". אולם ברשימת רכיבי 'מעדן אווז' של עוף טוב מופיע בשר ההודו בראש הרשימה ורק לאחר מכן "בשר ושומן אווז" כאשר בנוסף, אין פירוט מהו האחוז של כל אחד מהרכיבים.

בתגובה לפניית המועצה לצרכנות השיב מנכ"ל עוף טוב, שלמה ברק, כי בעניין רצועות עוף החל מה-1.3.03 הוחלפו אריזות המוצר ומשם המוצר הוסרה המילה עוף. אולם יש לקחת בחשבון שחיי מדף של המוצר הוא שנה, לכן במשך מספר חודשים יתכן עדיין שעל המדפים ימצאו מוצרים עם השם הקודם.

ברק הסביר בקשר למוצר 'מעדן האווז', כי לא בהכרח חייב הרכיב בעל הערך הגבוה ביותר להגדיר את שם המוצר וכי כיוון שהאווז הוא המרכיב השני ברשימת הרכיבים, נקרא המוצר לא 'חזה אווז' אלא 'מעדן אווז' - שבא להגדיר את הטעם הדומיננטי של המוצר. ברק עוד אמר: "בשר ושומן אווז, נכתבו כחטיבה אחת כיוון שחזה אווז עם עור (שומן) הרכבו 50% בשר ו-50% שומן".

המועצה לצרכנות לא קיבלה את הסברי 'עוף טוב'. היא הדגישה, כי בעניין המוצר 'רצועות עוף' על החברה לדאוג שכבר מעתה יוסרו מהמדפים האריזות בעלות השם המטעה. באשר ל'מעדן אווז' טוענת המועצה, כי סדרת טיעוני 'עוף טוב' ל"הכשרת" הגדרת המוצר כ'מעדן אווז', אינם רלוונטים ואין בהם כדי לנסות לשנות את העובדה שהשם 'מעדן אווז' הינו בניגוד להוראות התקן והוא מעלה חשד לכאורה להטעיית הצרכנים.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה