מדד השחיתות: ישראל במקום ה-32

במדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2009 קיבלה ישראל השנה את הציון 6.1 והיא מדורגת במקום ה-32 מבין 180 המדינות שנבדקו, כאשר המדינה במקום ה-180 היא המושחתת ביותר. בשנה שעברה קיבלה ישראל את הציון 6 ודורגה במקום ה-33, ואילו ב-2007 קיבלה ישראל את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-30. כך עולה מדוח עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל (שבי"ל), הסניף הישראלי של ארגון TI - Transparency International, שמתפרסם היום (ג', 17.11.09).

במדד השנה עקפה איחוד האמירויות את ישראל כאשר קיבלה את הציון 6.5 ודורגה במקום ה-30. קטאר קיבלה השנה את הציון 7 והרחיבה את הפער מישראל כשדורגה במקום ה-22 (בשנה שעברה קיבלה את הציון 6.5 ודורגה במקום ה-28).

שכנותיה של ישראל קיבלו ציונים נמוכים משמעותית. ירדן קיבלה את הציון 5 ודורגה במקום ה-49, מצרים קיבלה את הציון 2.8 ודורגה במקום ה-111, ואילו סוריה קיבלה את הציון 2.6 ודורגה במקום ה-126.

פרופ' יוסף גרוס, יושב-ראש עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, אומר כי "כשאנו בוחנים את ממצאי המדד לאורך השנים, ניתן לראות כי ישראל שמרה על יציבות בשנתיים האחרונות, מבחינת האופן בו היא נתפסת בכל הנוגע לשחיתות. אם לוקחים בחשבון את העובדה, כי המשברים האחרונים בשוק הכלכלי העולמי הביאו לכך שהתנהגות נאותה מהווה שיקול מרכזי בהחלטה לקיים קשרים עסקיים בתוך ומחוץ למדינה, הרי שאסור לנו להתעלם מהאופן בו העולם תופס את מצב השחיתות בישראל. אף כי אנו מצליחים לשמור על יציבות, הרי שהציון מצביע על כך שדרך ארוכה עוד לפנינו".

המדד העולמי

העשירייה המובילה מורכבת זה שנים כמעט כולה ממדינות החברות ב-OECD, כשאת הדירוג השנה מובילה ניו-זילנד עם הציון 9.4 (הפעם האחרונה בה ניו-זילנד הובילה את הדירוג הייתה בשנת 1997). אחריה מדורגת דנמרק, שקיבלה את הציון 9.3. אחריה סינגפור ושבדיה, שקיבלו את הציון 9.2, שוויץ עם ציון 9, פינלנד והולנד עם ציון 8.9, ואוסטרליה, קנדה ואיסלנד עם ציון 8.7.

הודו וסין, עימן יש לחברות ישראליות רבות קשרי מסחר ענפים, קיבלו את הציונים הנמוכים של 3.4 ו-3.6 ומדורגות במקומות 84 ו-79 בהתאמה. רוסיה קיבלה את הציון 2.2 ומדורגת במקום ה-146, והיא חולקת את הדירוג עם קמרון, אקוודור, קניה, סיירה לאונה, מזרח טימור, אוקראינה וזימבבואה. אירן דורגה השנה במקום ה-168 עם ציון 1.8, לאחר שבשנה שעברה דורגה במקום ה-141 עם ציון 2.3. גרמניה קיבלה את הציון 8 ודורגה במקום ה-14, ואילו ארה"ב קיבלה את הציון 7.5 ודורגה במקום ה-19. את הרשימה סוגרת סומליה עם דירוג של 1.1 ומעט מעליה נמצאות אפגניסטן עם 1.3 ומינמאר עם 1.4.

כיצד נקבע המדד

מדד תפיסת השחיתות "מדד המדדים", מבוסס על תפיסת אנשי עסקים ומומחים בארץ ומחו"ל לגבי מידת השחיתות. המדד מורכב מ-13 משאלים נפרדים, המבוצעים על-ידי 10 מכוני מחקר. לגבי ישראל, נקבע המדד השנה באמצעות הצלבה של ששה סקרים שנערכו בקרב מומחים ואנשי עסקים, הן בתוך המדינה והן מחוצה לה. המשאל מתמקד בשחיתות בסקטור הציבורי ובקרב פוליטיקאים, כאשר שחיתות מוגדרת כ"ניצול לרעה של התפקיד הציבורי לצורך רווח אישי".

המדד מתמקד בשחיתות בסקטור הציבורי ומגדיר שחיתות כ"ניצול לרעה של התפקיד הציבורי לצורך רווח אישי". הסקרים מהם מורכב המדד שואלים שאלות הקשורות לניצול לרעה של הכוח הציבורי לצורך תועלת אישית. הכוונה, לדוגמא, לשוחד נציגי ציבור, שוחד במכרזים, מעילה בכספי ציבור או שאלות הבודקות את הכוח והיעילות של מאמצים נגד השחיתות, כלומר הקפת ההיבטים המנהליים והפוליטיים של שחיתות.

מדד תפיסת השחיתות העולמי של 2009 כולל 180 מדינות, מספר זהה למדד של שנה שעברה. בכדי שמדינה תיכלל במדד, יש סף מינימלי של שלושה מקורות מהימנים של מידע על אודות השחיתות. היכללות במדד אינה סימן לקיומה של שחיתות, אלא אך ורק לקיומו של מינימום המידע הנדרש.

הציון הוא אינדיקציה חשובה יותר לגבי הרמה הנתפסת של שחיתות. דירוגה של מדינה יכול להשתנות בקלות בגלל שמדינות חדשות נכנסו למדד בעוד אחרות הוצאו ממנו.

המידע בו נעשה שימוש לצורך המדד ניתן ל-TI ללא כל עלות. את המידע המלא על אודות מקורות המידע ניתן למצוא באתר שבי"ל – www.ti-israel.org.

צילום: מפת השחיתות העולמית (המדינות הכהות יותר - מושחתות יותר)

צילום: המקרא למפת השחיתות