הפוטנציאל לפשע קיים כבר בגיל 3

ילדים שלא מראים תגובות נורמליות לפחד מקולות רמים ולא נעימים בגיל שלוש, נמצאים בסבירות גבוהה יותר לבצע פשעים כבוגרים. אלו ממצאי מחקר חדש.

חוקרים מארצות הברית ומבריטניה השוו תוצאות ממחקר שכלל קרוב ל-1,800 ילדים שנולדו בשנים 1969 ו-1970 במאוריציוס (אי באוקיינוס ההודי, סמוך למדגסקר) לרישום פלילי של הקבוצה 20 שנה מאוחר יותר.

בגיל שלוש, הילדים עברו מבחנים שבדקו את רמת "ההתניה לפחד" שלהם, כלומר החשש מתוצאות מסויימות. הרעיון הוא שילדים המקשרים בין קולות לא נעימים או חוויות לא נעימות אחרות לפחד יהיו בסבירות נמוכה יותר לבצע פעולות אנטי-חברתיות משום שהם ייקשרו בין חוויות כאלו לעונשים עליהן.

החוקרים בדקו את התגובות של בני השלוש לקולות לא נעימים בעזרת גלאי שקר. כאשר הם בדקו רישום פלילי בקרב המשתתפים 20 שנה מאוחר יותר, ל-137 מהם (131 גברים ו-6 נשים) הייתה הרשעה פלילית אחת לפחות.

בהשוואה לקרוב ל-300 משתתפים ללא רישום פלילי, לאותם 137 משתתפים הייתה תגובה נמוכה הרבה יותר לקולות לא נעימים כשהיו בני שלוש.

לממצאים יש קשר גם למחקרים קודמים שהראו, כי לחולי נפש ולילדים עם בעיות התנהגות בגיל 11 יש חריגויות דומות בחלק של המוח הנקרא השקד. מבנה זה במוח אחראי במידה רבה לתגובת הפחד מתוצאות.

מאחר שהמחקר הנוכחי בדק גם גורמים חברתיים כמו: השכלת ההורים, מספר ההורים בבית, מעמד סוציואקונומי וגודל המשפחה, ביולוגיה היא כפי הנראה הסיבה ל"רגשות הקהים" שזוהו אצל חלק מבני השלוש.

למרות זאת, החוקרים הזהירו מפני פרשנות יתר של הממצאים והדגישו כי התוצאות אינן מרמזות על כך שיש דרך ביולוגית לזהות פושעים עתידיים.

הנטייה לפשעים היא ללא ספק מורכבת וכוללת אינטראקציות מרובות בין גנטיקה, מבנה המוח וההשפעה המשפחתית והחברתית, כתבו החוקרים מאוניברסיטת יורק שבאנגליה.

עם זאת, הם הגיעו למסקנה כי הממצאים תומכים במידה מסויימת ברעיון כי הפוטנציאל להתנהגות אנטי-חברתית ופלילית 'מתוכנת' כבר במוח הצעיר. כלומר, מאמצים למניעה וטיפול בבעיית התנהגות עולמית זו יוכלו להסתמך במידה רבה על התערבויות רפואיות מוקדמות.