מגלים את החומצה שנשכחה במי הים

ממצאי מחקר חדש מעלים כי ייתכנו השלכות מיידיות על הערכת אפקט עליית ריכוז גז החממה CO2 באטמוספרה כתוצאה משריפת דלק. הממצאים המלאים של המחקר, שערכו פרופ' אהוד פינס, ראש המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר אריק ניברינג מהמכון על שם מכס בורן בברלין, מתפרסמים בימים אלה בכתב העת המדעי היוקרתי Science ("סיינס"). למחקר שותפה בצד הישראלי ד"ר דינה פינס.

מחקרם של פינס וניברינג מדווח על פריצת דרך בחקר החומצה הקרבונית (H2CO3) בתמיסות מימיות. לנגזרות החומצה הקרבונית HCO3- ,CO32- חשיבות ראשונה במעלה בטבע, מאחר שנגזרות אלו אחראיות לאיזון רמת החומציות בגוף החי כמו גם לאיזון רמת החומציות של מי הים. נגזרות אלו נוצרות מהתרכבות גז הבערה דו תחמוצת הפחמן עם מים, אולם קיום החומצה הקרבונית במים בצורתה הלא מפורקת לא הוכח עד כה. המחקר הנוכחי מראה בצורה משכנעת כי בניגוד למוסכמה הכימית הרווחת, חומצה קרבונית היא חומצה יציבה למדי במים וחזקה יותר מפי 10 מחוזק חומצת החומץ.

למחקרם של פינס וניברינג ייתכנו, כאמור, השלכות מיידיות על הערכת השפעת עליית ריכוז גז החממה - CO2 - באטמוספרה, כתוצאה משריפת דלק. אחת מהתוצאות הבעייתיות ביותר של הגידול המתמיד בריכוז גז דו תחמוצת הפחמן באטמוספרה היא שבמקביל לעליית ריכוז הגז באטמוספרה, חלה עלייה גם בריכוז ה-CO2 המומס במימי הים והאוקיינוסים. עליית הריכוז של הגז גורמת להחמצה גוברת של מי הים ולנדודי שינה אצל מדעני הסביבה שהבחינו בתופעה זו אך לפני שנים אחדות, ומאז נמצאים במירוץ נגד השעון במטרה להעריך, לפני שיהיה אולי מאוחר מדי, את השפעת העלייה המואצת בחומציות מי הים על המשך קיום המגוון העצום של החיים הימיים.

חוקרים ימיים העלו, בין השאר, השערה כי בתוך כמה עשרות שנים תתהווה פגיעה בלתי חוזרת באלמוגים כתוצאה מהמסה והחלשה של שלד הסידן שלהם. מחקרים ימיים אלו התעלמו עד כה מההשפעה השלילית הנוספת האפשרית כתוצאה מעליית ריכוז החומצה הקרבונית הבלתי מפורקת במי הים, חומצה שקיומה היציב במים הוכח עתה על-ידי פינס וניברינג. מחקרם של פינס וניברינג מצביע עד כמה קשה להעריך את השפעת השינויים מעשי ידי אדם על הכימיה של הסביבה, זו התומכת בקיום הביוספרה של העולם, מאחר שחלק גדול מהתהליכים הכימיים הבסיסיים המתרחשים בסביבה, עדיין אינם מוכרים למדע בצורה מספקת.