כך פעל המרגל שמעון לוינזון

פרסומו של מאמר באתר "מחלקה ראשונה", בתחילת השבוע, על "חגיגת הביון הרוסי בישראל", הביא לחשיפה ראשונית של השב"כ על סיפור הריגול החמור של אל"מ שמעון לוינזון למען ברית-המועצות.

ב-8.11.09 פירסם כותב שורות אלה מאמר באתר זה, שבו דווח על זרועותיו הארוכות של תמנון הריגול הרוסי בארץ, בעקבות חיסולו של המרגל הכפול, קלמן קלמנוביץ, במוסקבה. במאמר צוין חלקם של רבי-המרגלים, ששימשו סוכנים כפולים, הן של "המוסד" והן של הרוסים גם יחד. בין היתר צוין במאמר חלקו של אל"מ שמעון לוינזון בפרשיות הריגול - סיפור שנחשב עד כה לסוד כמוס.

סודות מדינה ומודיעין

על-פי הפרסום של השב"כ, החלה פרשיית הריגול בשנת 1983, עת נכנס לוינזון לשגרירות ברית המועצות בבנגקוק, והציע לשמש מרגל נגד ישראל. בחקירתו סיפר שהמניע שלו להצעה מרחיקת הלכת היה כספי בלבד. עם זאת, בכל שבע שנות הפעלתו כמרגל קיבל לוינזון רק 31 אלף דולר מברית המועצות.

לאחר שגוייס נשלח לוינזון למוסקבה לצורך עריכת סדרת בדיקות, אבחונים וקורס מזורז בהפעלת כתב סתרים, קשר רדיו ובמפגשים חשאיים. באותה פגישה גם תודרך ביחס למטרות המודיעיניות שהסובייטים מבקשים להשיג בישראל.

באותה שנה שם לוינזון לישראל וניסה להתגייס מחדש למוסד. שם לא קיבלו אותו. על כן, הוא פנה לשירות הביטחון הכללי ומונה להיות קצין ביטחון ראשי במשרד ראש הממשלה. מתוקף תפקידו היו גלויים לעיניו סודות מדינה רבים ובהם מבנה קהילת המודיעין הישראלית, על יחידותיה השונות; פרטים על משרד החוץ הישראלי; מבנה משרד ראש הממשלה ומידע רגיש על האנשים המרכזיים במשרד ומידע על קציני מודיעין אמריקניים שעמדו בקשר עם גופי הביון הישראלים.

כאמור, חשיפת סיפורו של אל"מ לוינזון באתר News1 הניעה את השב"כ לחשוף עתה, לראשונה, את הגירסה הרשמית של פרשת הריגול הזאת.

פרסום ראשוני

לוינזון, שעבד כקצין-ביטחון במשרד ראש הממשלה, התגייס לשירות הביון הסובייטי בשנת 1983 ונחשף על-ידי השב"כ בארץ כשהעביר מסמכים בעלי סיווג גבוה ביותר לידי הקג"ב. הוא נדון ל-12 שנות-מאסר, מהן ריצה שמונה, על ריגול חמור ביותר. משפטו של מי שהיה גם איש "המוסד" וחיל המודיעין בצה"ל, התקיים בדלתיים סגורות, כדי למנוע כל דליפה ממנו החוצה.

לוינזון התגייס לצה"ל בשנת 1950 ושירת בו עד לשנת 1978. בין היתר היה חבר בוועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן, בנספחות צה"ל בטורקיה ובאגף המודיעין של צה"ל.

למרות שנכשל כמה פעמים במבדקי קצונה, זכה לוינזון לדרגת קצונה ייצוגית והגיע לדרגת אלוף משנה. בשנת 1963 גויס לשב"כ והיה ראש צוות אבחונים ביטחוניים במרחב ירושלים. שנתיים לאחר מכן נענו בצה"ל לבקשתו והעבירו אותו למוסד שבו עסק בנושאים דומים של בדיקת מהימנות.

לוינזון קודם להיות ראש שלוחת "תבל" - האגף לקשרי חוץ של המוסד באתיופיה. באחריותו היה בעיקר תיאום הסיוע הצבאי החשאי, שהעניקה ישראל לצבאו של הקיסר היילה סילאסי במלחמתו נגד המורדים באריתריאה. בשנת 1973 שב לישראל, חזר לשירות קבע בצה"ל והתמנה לקצין קישור לאו"ם בדרגת אל"מ. זאת עד לפרישתו בשנת 1978, בשל תסכול על שהרמטכ"ל רפאל איתן סירב לקדמו.