המדיניות של פישר מיצתה את עצמה

באוצר ובבנק ישראל קיבלו לפני שבוע וחצי בהפתעה מסמך עב קרס של ה-OECD, המחזיק כ-100 עמודים, והממליץ לישראל לבצע שינויים משמעותיים במדיניות הפיסקלית והמוניטרית שלה לקראת כניסתה לארגון.

המסמך כולל מעבר ליעד תקציב רב שנתי חדש שבמרכזו הורדת יחס החוב תוצר, הוצאת הפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחסכון מהאוצר, והפסקת התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח.

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, הופיע שלשום בפני הגופים המנהלים של ה-OECD בפאריס והסביר להם ארוכות את עקרונות המדיניות הכלכלית של ישראל, כולל מדוע ישראל נהגה ונוהגת לפי קווי המדיניות של השנים האחרונות, איזה המלצות של ה-OECD היא רוצה ומתכוונת לקבל, איזה המלצות היא מתכוונת לשקול ואיזה המלצות היא תתקשה לקבל.

הנגיד הגיע לפאריס בראש משלחת ישראלית נכבדה. במשלחת חברים גם ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, סגן ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, שר החינוך גדעון סער, המציג בארגון את מדיניות החינוך של ישראל, ונציגים של משרד החוץ.

ישראל משלימה את ההכנות לקראת הצטרפותה ל-OECD. כרגע ישראל היא על תקן מדינה מועמדת יחד עם ארבע מדינות נוספות. באוצר מעריכים כי הליכי ההצטרפות יסתימו במחצית הראשונה של 2010 וישראל תהפוך לחברה מלאה בארגון.

בשיחות שקיים לאחרונה שר האוצר עם שרי אוצר של מדינות החברות בארגון הביעו כולם את תמיכתם בצרופה של ישראל. בחודשים האחרונים קיימת הידברות קבועה בין מוסדות ה-OECD לישראל על שיפורים שישראל צריכה להנהיג בכלכלתה לקראת ההצטרפות.

דרישות לשינויים רדיקלים

עד כה הדרישות היו מינוריות. להמלצות הארגון אין תוקף מחייב. הן בגדר המלצה בלבד לישראל. אולם שלטונות ה-OECD מתיחסים בהקפדה יתרה לתגובות ישראל להמלצותיהם. עם זאת החוברת החדשה של הארגון, שהתקבל הן באוצר והן בבנק ישראל מהמחלקה הכלכלית של ה-OECD, גוף מהחשובים בארגון, התקבלו בירושלים בתדהמה, שכן הוא מותח למעשה ביקורת על נושאים שבלב המדיניות הכלכלית של ישראל ודורש מקברניטי המשק לבצע שינויים רדיקליים במדיניות ובמוסדות, בצורה שלא הייתה מוכרת בעבר.

גורמים בכירים בירושלים אף ציינו כי הגם שמדובר בהמלצות, אבל נודף מהן ריח של ניסיון להתערב במדיניות הכלכלית של מדינה סוברנית. באוצר סירבו אתמול להתיחס למסמך, בטענה כי זה הנוהג ביחסים עם ה-OECD.

המלצות נוספות במסמך כוללות המלצות שלא להפחית את מס ההכנסה ומס החברות בתקופה הקרובה, לשקול העלאת המע"מ (העומד היום על 16.5%), להטיל מע"מ על מוצרים המשוחררים היום ממס זה כמו, פירות וירקות, שרותי תיירות, ורכישת מוצרים בני קיימא באילת.

המסמך מציין כי ההוצאות הביטחוניות הגבוהות של ישראל פוגעות ביכולתיה בתחומים החברתיים. לפיכך הגדלת המיסים נדרשת כדי שישראל תוכל לטפל כהלכה בתחומים כמו חינוך, בריאות רווחה. המסמך כמעט ונוזף בישראל על מס הקניה הגבוה המוטל על רכישת רכבים חדשים.

המסמך מביע פליאה על העדר מיסוי על קרנות ההשתלמות. ה-OECD קובע כי האוצר לא צריך לפקח על שוק ההון והביטוח בישראל וכי יש להוציא את המחלקה המטפלת בנושאים אלו מהאוצר ולהעבירה לגוף אחר, עצמאי יותר.

המשך ההתערבות יפגע באמינות

מסמך המחלקה הכלכלית ב-OECD קובע כי מדיניות ההתערבות של נגיד בנק ישראל בשוק המט"ח הייתה נכונה בשיא המשבר הכלכלי בעולם, אולם היא מיצתה את עצמה, והגיע הזמן שבנק ישראל יחדל ממנה. המשך ההתערבות יפגע באמינות בנק ישראל, יגדיל את סך היתרות של ישראל מעבר לצרכיה, יצור לחצי אינפלציה במשק הישראלי ויפגע במדיניות ובאמינות המוניטרית של בנק ישראל. בתגובה נמסר מבנק ישראל כי הבנק פירסם, והדברים ידועים, כי פעילות ההתערבות שלו בשוק ההון הייתה מהלך חריג בשל המצב החריג שנוצר בעולם ובשווקי ההון בישראל. הבנק הודיע כי הוא מתכוון להפסיק את מוערבותו בשוק ההון, להוציא מקרים חריגים.

גורמים לא רשמיים בישראל ציינו אתמול כי ה-OECD פועל מפוזיציה מאוד ספציפית, שכן למדינות החברות בו יש אינטרס מאוד מובהק שהשקל הישראלי יהיה מאוד חזק במסגרת המלחמה הכלכלית הכלל עולמית על שוקי ההון בעולם.

שקל חזק פוגע ביצוא הישראלי ומסייע למדינות התחרות על שווקים עם ישראל. מדינות עושות היום כל מאמץ, ארה"ב למשל, להחליש את המטבע שלהן, כדי להגדיל את חלקן בעוגת היצוא הבינלאומי.