תרופות נגד צרבת - בטוחות או מסוכנות?

מיליוני בני אדם בעולם משתמשים בתרופות כמו נקסיום (Nexium), פרבסיד (Prevacid) ופרילוסק כדי להקל על ההשפעות הקשות של הריפלוקס (חומצה חוזרת בוושט). אך האם תרופות אלו מעמידות את הסיכון לבעיות בריאות אחרות?

מומחים בתחום עדיין חלוקים בדעותיהם לגבי הסכנות האפשריות מתרופות נפוצות אלו הנמכרות תחת מרשם.

התרופות שייכות לקבוצה של תרופות הנקראות 'מעכבי משאבת מימן', או בקיצור PPIs, שנחשבות בדרך כלל בטוחות ויעילות. אך לאחרונה תרופות נוגדות חומצה אלו היו הנושא למחקרים שגילו קשר בין השימוש בהן לבין מספר סיכונים בריאותיים - מעלייה בסיכון לשברים בירכים ועד לסבירות גבוהה יותר לשלשול ולדלקת ריאות.

חוקרים מבית הספר לרפואה "הר סיני" שבניו-יורק, ניסו למשוך את תשומת הלב לחלק מההשלכות הפוטנציאליות של השימוש ב-PPI במסגרת מאמר שפורסם בגיליון נובמבר של "Otolaryngology - Head and Neck Surgery".

הם ביקשו להדגיש כי מדובר בקבוצה חשובה של תרופות, שעוזרת לאנשים רבים, אך יחד עם זאת, הספרות הרפואית המקצועית מעלה שאלות הדורשות מחקרים נוספים, כמו בדיקת חילוף החומרים של ה-PPIs בדם ומידת ההשפעה שלו על חילוף החומרים של תרופות אחרות המעובדות בכבד.

מומחים אחרים בתחום אינם סבורים כי גל המחקרים הנוכחי מוכיח את המעורבות של ה-PPIs בסיכונים אלו. יתרה מכך, המחקרים אינם מצליחים להכריע בין היתרונות של הטיפול לבין הסיכון הפוטנציאלי האפשרי.

רוב האנשים חווים צרבת מפעם לפעם, אך כאשר תחושת הצריבה היא חמורה או תכופה, הדבר נובע בדרך כלל ממחלת ההחזר הוושטי (GERD), מצב המופיע כאשר השסתום שסוגר את הקיבה כדי למנוע מתכולת הקיבה לחזור לוושט אינו פועל כראוי.

כאשר חומצה מהקיבה עוברת לאורך כל הדרך עד לגרון או אפילו עד למעברי האף, המצב מכונה ריפלוקס של בית הקול והלוע.

PPIs ניתנות תחת מרשם לטיפול בשני המצבים.

קשר לא מספיק חזק

צילום: להתייעץ עם הרופא [צילום: AP]

בשנת 2008, תרופות מסוג מדכאי משאבת מימן היו בקבוצת התרופות השלישית הנמכרת ביותר בארצות הברית, והכניסו לקופות החברות המייצרות אותן 13.9 מיליארד דולר.

מבין בעיות הבריאות השונות הקשורות ל-PPIs, אחת המדאיגות ביותר היא האינטראקציה של התרופות עם התרופה לדילול דם קלופידוגרל (פלביקס). אחד המחקרים גילה קשר בין שילוב התרופות לעלייה של 70% בסיכון להתקפי לב או לאנגינה (תעוקת חזה) לא יציבה ולעלייה של 48% בסיכון לשבץ.

לאור הממצאים, 'האגודה לאנגיוגרפיה והתערבות קרדיווסקולרית' קראה לרופאים המטפלים בחולים בטיפול למניעת קרישים, לשקול מתן נוגדי חומצה או חוסמי חומצה אחרים במקום PPIs. מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) גם הוא המליץ לרופאים להעריך מחדש את השימוש ב-PPI אצל חולים המטופלים בפלביקס.

יחד עם זאת, לא נמצאו ראיות מניסויים אקראיים עתידיים שיתמכו בהצהרות מזהירות אלו, ומאז, שלושה מחקרים שטרם הסתיימו, כולל דוחות שפורסמו ב-"The Lancet" ונתונים שהוצגו בכינוס קרדיולוגי גדול, לא הצליחו להראות השלכות קרדיווסקולריות שליליות משילוב התרופות.

יש לזכור כי המחקרים מבוססים על נתונים אפידמיולוגיים - מידע שנאסף מאוכלוסיה מסוימת. עם מחקרים מסוג זה, קשה לנטרל גורמים שעלולים להטות את התוצאות, ובנוסף, הקשר עליו דווח במחקרים רבים אינו חזק מספיק.

רוב המומחים מודאגים בעיקר ממינונים גבוהים ומשימוש ממושך בתרופות, משום שהחשיפה הגבוהה אליהן מעלה את הסיכויים להשלכות לא רצויות. דאגה נוספת היא מטופלים הממשיכים את הטיפול בתרופות אלו אך מצבם לא משתפר. במקרים כאלו ייתכן שהחולים אינם סובלים מריפלוקס, או שהם סובלים מסיבוכים חמורים יותר של ריפלוקס ואינם מודעים לכך.

חולים המודאגים מהשימוש בתרופות אלו צריכים לשוחח עם הרופא, אך גם להבין כי הממצאים מרמזים על קשר עם תוצאות מסוימות אך לא על גורם.