הפרקליטות נגד השר נאמן

פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות מאיים על שלטון החוק. לא נעשתה עבודת הכנה ראויה. פיצול - אם יבוצע - יהרוס את הקיים ויחליש את מערכות החוק. יש לגנוז את תוכנית הפיצול. כך טוען פרקליט המדינה, משה לדור, במכתב ששיגר אל שר המשפטים, ד"ר יעקב נאמן, ואל פרקליטים בשירות המדינה. במכתבו הוא קורא לשר לבטל את מה שהוא מכנה: תוכנית "הפיצול והחלוקה".

המכתב מבקר בחריפות את השר נאמן ולמעשה קורא תיגר על תוכנית השר לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. במכתבו טוען לדור, כי שר המשפטים קיים רק פגישה אחת עימו, דבר המעיד, לדבריו, על נמהרות וניסיון-פיצול מסיבות בלתי ענייניות.

השר נאמן מכחיש את טענת לדור, טוען כי מדובר בטענה שאינה אמת וכי התקיימו כמה פגישות עם לדור. אנשיו של נאמן טוענים כי לדור חרג מתפקידו ונתן ביטוי פומבי למכתבו באופן שערורייתי, וזאת תוך חתירה תחת השר הממונה עליו.

במכתבו טוען לדור, כי מדובר בתוכנית שלא נבחנה ביסודיות על-ידי המערכת כולה והיא בבחינת מחטף של שר המשפטים. לדבריו, התוכנית אינה נותנת מענה לשורה ארוכה של שאלות מורכבות וכבדות משקל שלא טופלו כלל.

עוד כותב לדור כי נוכח האיומים על שלטון החוק, דווקא מוסד היועץ המשפטי מתפקד כהלכה ו"פיצול מבנה המוסד יביא לערעור האיזונים והבלמים העדינים שגובשו במשך השנים ויגרום לנזק קשה ביותר בהכוונת הממשלה באשר לגבולות המותר והאסור וליכולת אכיפת החוק על הממשלה השרים והפקידים".

הדגשים מסתירים את המשמעות

לדור מציין כי ארבעה הדגשים בתוכנית, כפי שפורסמה בתקשורת, בהן אופן שיווקה כפתרון עבור המצב הפלילי הקשה, הותרת ערפל באשר לתוקפה המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי, עיסוק בהליכי מינוי תובע כללי, נושא המטופל באמצעות ועדות איתור, וייחוס פוליטיזציה לתביעה הפלילית, כל אלו חיזקו בו לטענתו, את ההכרה שאין מנוס משיגורו של המכתב כעת.

ארבעת דגשים אלו על "יתרונותיה" של התוכנית "מטים את תשומת הלב הציבורית מהמשמעויות הקשות העיקריות הטמונות בה שאינן גלויות לציבור".

הוא מונה במכתבו כמה מסכנות הפיצול, בהן פגיעה בתחום השחיתות הציבורית "מי שמבקש 'ליבש את הביצות' בתחום השחיתות הציבורית, ולא רק 'להרוג יתושים מזדמנים' צריך לאחוז בידיו את ארגז הכלים המלא שישלב את אפשרות הנחיית המנהל הציבורי בדבר דרכי ההתנהלות הראויות תוך שרטוט גבולות המותר והאסור, וזאת ... לצד האפשרות לנקוט בהליכים פליליים במקרים המתאימים".

התנהלות בהתאם ל"תרבות הסמוך"

במכתבו טוען לדור כי לא נעשתה עבודת הכנה מקפת לקראת הפיצול ובשל כך נותרו שאלות רבות ללא תשובה. מדובר בשאלה - מי יהיה הפרשן המוסמך של החוק: היועץ המשפטי או התובע הכללי. מה יקרה בעת מחלוקת ביניהם? על מי תוטל האחריות להתמודד עם סוגיות הקשורות לדין הבינלאומי בייחוד היום (בעולם שבעקבות דוח גולדסטון)? האם יועץ המשפטי יופקד על החקיקה ומה גורלה של זו בתחום הפלילי? כיצד יתבצעו פיקוח וההנחיה של רשויות הביטחון והמודיעין והפרקליטות הצבאית בכל הסוגיות הנוגעות לתחום הפלילי, אזרחי ומנהלי כאחד?

"האם גם בנושא כה הרה גורל מוכנים אנו להתנהל באלתור אופייני דוגמת 'יהיה בסדר' בהתאם ל'תרבות הסמוך' המביכה?"

לדור מציע במכתבו לשר המשפטים לגנוז את היוזמה ולהשקיע בשיפור המערכת הקיימת.

קונפליקט מתמיד במערכת המשפט

לתובע כללי נפרד שאינו חלק ממוסד היועץ המשפטי "לא תהיה אותה סמכות להנחות את הגורמים... כיצד לבצע את חקירותיהם...כל רשות תפעל בדרכה שלה. ..פירוק מערכת האכיפה לגורמים תפגע ביכולתה לרכז מאמצים בתחומים שונים".

פיצול התפקיד לשניים עלול לגרום ל"קונפליקט מתמיד וכללי במערכת המשפטית. במקום לעמוד על משמר החוק ולשדר מסר מגובש אודות מגבלות החוק שעל הממשל לעבוד במסגרתן, כפי שעושה היועץ המשפטי לממשלה היום, כבר 'בבוקר שלאחר הפיצול' תהיה המערכת עסוקה בחיכוכים בריב סמכויות על 'מרחבי מחייה משפטיים' בין שתי הדמויות המשפטיות שתיווצרנה, כשלאף אחת מהן לא יהיה מעמד היררכי מכריע כפי שיש ליועץ היום - ואין מי שיכריע".

לדור מציין כי לנוכח הביקורת שהושמעה על הפרקליטות בשנים האחרונות, משמעות הפיצול היא צמצום ביכולת הפיקוח על הפרקליטות, באשר היא תפעל במסגרת מנגנון תביעה נפרד. הוא מצביע על כך שהפיצול יגרום לטלטלה במערך השירות המשפטי הציברי ולירידה בתפקודו השוטף וזאת "במציאות שבה גם על-פי תפיסת שר המשפטים - נדרש להגביר ולחזק דווקא את המערכת המשפטית".

צילום: נאמן. לדור אינו דובר אמת [צילום: פלאש 90]