ועדת הנשיא שמגר נמנעה מהטלת אחריות אישית על מפקדים שכשלו בפרשת הקישון

ועדת החקירה לעניין הפעילות הצבאית בראשה עומד הנשיא (בדימ.) מאיר שמגר, קובעת בדוח ביניים שהגישה, כי גורמי הפיקוד בחיל הים כשלו, במשך עשרות שנים, באופן הטיפול והליווי של חיילים-צוללנים בנחל הקישון.

הוועדה קובעת, כי גורמי הצבא שלחו צוללנים למשימות ביטחוניות בנחל הקישון, וזאת תוך רשלנות מקצועית ומבלי לבדוק האם איכות המים מסכנת את בריאותם של הצוללנים. הפרשה נחשפה בתחקיר של ידיעות אחרונות, ומאז נמנע חיל הים משיגור צוללנים למקום.

מהדוח המחזיק כ-440 עמודים עולה, כי חברי הוועדה - ופקידי העזר שפעלו עימם - ערכו עבודה יסודית, מקיפה ומרשימה, כדי לעמוד מקרוב אחר היקף התופעה, ולברר האם יש קשר נסיבתי בין הזיהום בנחל הקישון לבין מחלת הסרטן שבה לקו חלק (קטן) מהצוללנים.

הוועדה בדקה ומצאה, כי מתוך 1150 חיילים שאותרו ונבדקו רפואית מטעם הוועדה (מתוך 4089 חיילים שהיו בחיים עם תחילת הבדיקות), לקו במחלת הסרטן 96 איש.

הוועדה לא מצאה קשר רפואי-נסיבתי ישיר למחלה שבה לקו אותם 96 חיילים. "עדיין לא ניתן לקבוע את הקשר הסיבתי בין תחלואה אצל לוחמים ופעילות בקישון". הוועדה החליטה להמשיך ולברר סוגיה זו, ולהגיש דוח נפרד בעניין זה. יחד עם זאת, ממליצה הוועדה - כהסדר ביניים, להעניק לאותם חיילים או לבני משפחותיהם של חיילים שנפטרו ממחלה זו, זכויות הניתנות לחיילים שנקבע כי חלו או מתוך בזמן שירותם בצה"ל. המלצה זו מתקבלת באופן צונן אצל חיילים שצללו בקישון ולקו במחלת הסרטן. אלה מבקשים להכיר בהם כנפגעי צה"ל.

הוועדה קובעת עוד בדוח, כי הצלילות בנחל הקישון החלו עוד בשנות החמישים. מאז הפך הקישור לנחל שופכין, אליו מזרימים מפעלי התעשיה באזור שפכים רבים, העלולים לסכן חיים.

למרות הממצאים הקשים שמעלה הוועדה, היא נמנעה כאמור מלהפנות אצבע מאשימה כלפי מי ממפקדי צה"ל. "לא ניתן להטיל אחריות אישית על גורמים בצבא בגלל ריבוי האנשים המעורבים אלא רק לקבוע אחריות מערכתית", קובעת הוועדה בפרק ממצאים, מסקנות והמלצות.