ממשלת בלגיה מתכוונת לבצע תיקון בחוק שיגביל שפיטת זרים

ממשלת בלגיה מתכוננת להגביל את החוק המתיר שפיטת זרים הנאשמים בפשעי מלחמה. כוונה זו באה במטרה לחסום את מספר התיקים הזורמים לבית המשפט לפשעי מלחמה בבלגיה, אשר מאחוריהם מסתתר מניע פוליטי.

הפרלמנט הבלגי יצביע בסוף השבוע על שני תיקונים בחוק, לאחר שוועידת המשפטים של הבית התחתון בבלגיה אישרה זאת (יום ג'). אם יתקבלו התיקונים, קיים עדיין חשש שהתביעה נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, תישאר תלויה, משום שמדובר בתיקון שייושם רק בתביעות שהוגשו החל מיולי 2002.

התיקון בחוק יאפשר למערכת המשפט בבלגיה לדחות תביעות שהוגשו, אם אלו מתגוררים פחות מ-3 שנים בבלגיה. האפשרות היא, שהתלונה תועבר חזרה לבית המשפט הפלילי הבינלאומי, או לבית המשפט היכן שהפשע מיוחס או לטיפול המדינה במקום מגוריו של מבצע העבירה.

התיקון לחוק הוצע בעקבות ביקורת שהופנתה לבית המשפט הבלגי, בכך שהוא מעודד תובעים בעלי עניין פוליטי להגיש תביעות נגד אישים במדינות שונות. הצעה זו הועלתה זמן קצר לאחר שקבוצת אזרחים עירקים העבירה תלונה לשפוט את נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש האב, על פשעי מלחמה נגד האנושות בזמן מלחמת המפרץ 1991 [ראו קישור].

החוק משנת 1993 מתיר לבית המשפט הבלגי לשפוט זרים על פשעים נגד האנושות, ללא קשר למקום ביצוע הפשעים. מאז שהוגשה התביעה, הראשונה נגד ארבעה רואנדים על ביצוע פשע נגד האנושות ב-2001 הגיעו תביעות רבות, בהם התביעה נגד ראש הממשלה שרון, יאסר ערפאת, מנהיג קובה, פידל קאסטרו, נשיא בוש לשעבר ואחרים.

התלונה שהוגשה נגד ראש הממשלה היתה החמורה מכולן, והיא מתייחסת לטבח שנעשה נגד פלשתינים במחנה הפליטים בלבנון בסברה ושאתילה. החל מהדיון בתלונה נגד שרון בבית המשפט בבלגיה, התערערו היחסים בין בלגיה וישראל. שר החוץ הבלגי, לואיס מישל, התבטא לאחרונה בעניין, ואמר שדיון בתיקים משפטיים מסוג זה אינם אמורים להתקיים בבלגיה.