לאה עלעלות

אי-אפשר להגיד שהחבר'ה במזרח לא לקחו את המזון שהם אוכלים ברצינות. אכילה משולבת בטקסי פולחן מכל המינים והסוגים, והאוכל מגיע לא פעם במנות קטנטנות שדורשות שעות של התעסקות בידיים מיומנות. כיצד משתלבת ההשקעה והיצירתיות הזו, יחד עם הבחירה המוזרה להשתמש בזוג מקלות ככלי אכילה - מעולם לא הבנתי.

אני גם מתקשה להבין את התפשטות השימוש במקלות אכילה אל המערב, ושמח על כך שהוא בכל זאת מצומצם אל מסעדות המציעות מאכלים מהמזרח הרחוק. אני גם שמח על כך שלא נולדתי למשפחה בסין, יפן, קוריאה והאזור - שכן עם שתי הידיים השמאליות שלי, סביר להניח שעד גיל 16 הייתי ניזון מנוזלים בלבד. לאור רגשי הנחיתות הללו, בקשתי דווקא מאחותי להתלוות אליי לארוחה ב'טריאקי' האסייתית, ביודעי כי המיומנות שלה בתחום גרועה אפילו משלי.

טריאקי ממוקמת בפארק ההיי-טק של פתח-תקווה (משהו נשמע משונה למדי בצירוף המילים "היי-טק" ו"פתח תקוה" גם בפעם העשירית) והעובדים המקומיים המאכלסים אותה בשעות הצהריים מפנים את מקומם בשעות הערב, עת הפארק המטופח שבחוץ והעיצוב הפנימי המוקפד משרים על המקום אווירה רומנטית.

התפריט מגוון מאוד ומציע סוגים רבים של מנות סושי, עוף, בקר ואטריות מסוגים שונים, והתלבטנו דקות ארוכות מה להזמין מתוכו. זוג משקאות מרעננים מהם לגמנו בינתיים, לא סייעו לנו להזדרז. האחד סמיך יותר, על בסיס חלב קוקוס והשני שייק מפסיפלורה, מנגו ואננס (20 שקל האחד). תענוג!

עד שהגיעו מנות הפתיחה, הוגשו לנו 2 קערות נשנושים, עם פלחי חציל שמנמנים בטריאקי וכרוב מוחמץ, שאפשרו לנו להתאמן על השימוש במקלות האכילה, ולהיווכח כי אחותי השתפרה במהלך השנים. פתחנו עם 2 רולים מצוינים: אינסייד-אאוט טונה וסלמון (38 שקל) - ספק אם היפנים אוהדים את הגירסה הזו של הסושי, הכוללת ציפוי טמפורה ההופכת את מרקמו לפריך, אבל אנחנו אוהבים מאוד. גם המאקי שקיבלנו - במילוי טאמאגו ואבוקדו (23 שקל) היה מצוין, ושניהם חוסלו עד תום.

בהמשך, הופתענו לגלות כי מנת הכנפיים המוגדרת כמנת פתיחה ומתומחרת ב-27 שקל בלבד, מורכבת מגבעת כנפיים (איבדנו את הספירה באמצע) מכובדת ביותר. הכנפיים טובעו ברוטב צ'ילי לימון והיו מוצלחות מאוד. לצידה הזמנו צמד כיסוני גיוזה (24 שקל): מדובר בבצק פריך הממולא בתערובת של בקר, חצילים, ג'ינג'ר ועשבי תיבול. מנה מעולה, ולמטבל שהוגש לצידה לא נזקקנו.

מהעיקריות הזמנתי מדליוני סינטה (79 שקל) המגיעים ברוטב טריאקי ופטריות ובתוספת אורז. הרוטב היה מוצלח והבשר משובח, אך הייתי שמח לו הרוטב היה מוגש לצד הבשר ולא כפי שבחרו לעשות במטבח. סטייק הפרגית שהזמינה אחותי (72 שקל) היה מוצלח יותר, גדול ועסיסי. ההום-פרייז שבחרה כתוספת היו פריכים למדי והוגשו ברוטב צ'ילי פיקנטי שאהבתי מאוד.

סוף דבר - את המנות לא הצלחנו לחסל עד תום, ואפילו קיבת הקינוחים שלי נסתמה. מדובר במאורע נדיר מאוד שייזכר בדברי הימים הפרטיים שלי. בטריאקי מציעים גם מבחר של מנות עסקיות וכן שירות משלוחים. כשרות המסעדה אומנם משאירה את אגף פירות הים שבמטבח האסייתי מחוץ לתחום, אך כשומרי כשרות אנחנו לגמרי בעד, ולא מכירים באזור אפילו מתמודדת ראויה אחת לטריאקי המשובחת.