המשכיר הגיש תביעת סרק? הוא גם יפצה

רחמים מנצור תבע את הדסה ויהודה גלנץ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בגין הפרת חוזה שכירות. לדבריו, היה על הזוג גלנץ להחזיר את המושכר כפי שקיבלו אותו בתחילת השכירות ומאחר שגרמו לנזקים ודחו את דרישותיו לתיקון, עשה שימוש בצ'ק הביטחון.

הנתבעים הכחישו את טענותיו של מנצור, ולגרסתם, לא גרמו לנזקים ולא היה באחריותם לסייד את הדירה על-פי חוזה השכירות. "הדירה הוחזרה לתובע במצב תקין, נקי וראוי למגורים, בניגוד למצבה במועד קבלתה. התובע דרש לחייבנו בתשלום הוצאות בגין נזקים שאינם באחריותנו ותביעה קודמת שהגשנו נגדו בגין פירעון צ'ק הביטחון שלא כדין התקבלה". הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה.

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס דחתה את התביעה וחייבה את מנצור לשלם לזוג גלנץ הוצאות משפט בסך של 300 שקל. "על-פי לשון החוזה, לא חויבו הנתבעים בסיוד המושכר בתום השכירות. אילו ביקש התובע להבטיח את ביצוע הסיוד, היה עליו לכלול זאת בין תנאי החוזה וזאת, הוא לא עשה. בסעיף 9 לחוזה נקבע כי על השוכר 'להחזיר את המושכר במצב טוב, לעשות בו שימוש הוגן ולא לגרום נזק'. לפיכך, על התובע הנטל להוכיח כי המושכר הוחזר לידיו במצב לא טוב וכי נגרמו למושכר נזקים.

"בכתב התביעה טען התובע כי הוא עשה שימוש בצ'ק הביטחון לכיסוי נזקיו 'הדחופים' וכי כעת הוא תובע את יתר נזקיו. באבחנה זו, אין כדי לסייע לתובע כדי להביא לבחינה מחדש של קיומם של נזקים במושכר, לאחר שניתן כבר פסק דין בתביעה הקודמת".

השופטת הדגישה שפסק הדין בתביעה הקודמת מהווה מעשה בית דין בשאלת קיומם של נזקים במושכר. "משנקבע, כי לא היו נזקים למושכר וכי אין אחריות לנתבעים לבצוע תיקונים במושכר בגין מצבו הואיל ולא הם גרמו לנזקים בו, דין התביעה שבפני להידחות. יוער כי התביעה הקודמת הוגשה ע"י הנתבעים, קודם להגשת תביעה זו ופסק הדין ניתן בה, כבר ביום 6.4.09 מספר חודשים בטרם קיום הדיון בפני וראוי היה לנוכח זאת, שהתובע יבקש לחזור בו מתביעתו".