התיק הפלילי של עו"ד אגמון

הקשרים עם מישאל חשין

עו"ד צבי אגמון נחשב לאחד המועמדים המובילים לא במעט נוכח קשריו האישיים עם השופט (בדימ.) מישאל חשין

חשיפה ב-News1. עו"ד צבי אגמון, המוצג בימים אלה כאחד המועמדים המובילים לכהונת היועץ המשפטי לממשלה, נגוע בעבירות פליליות חמורות ב"פרשת פז", בהן: סיוע להגשת תצהיר כוזב, הטעיית בית המשפט, מרמה והונאה, תרמית והטעיית בוררים ועוד.

המידע הפרטני מצוי בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. הוא טרם הובא בפני חברי ועדת האיתור בראשה עומד השופט (בדימ.) תאודור אור - למרות שמדובר במידע מהותי ביותר האמור להכריע בעד הסרת מועמדות אגמון מרשימת המועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. המידע כולל ממצאים חדים וברורים המוכיחים את מעורבותו של עו"ד אגמון בעבירות פליליות חמורות. הוועדה אמורה להתכנס שוב (ביום רביעי) כדי לקדם את הליכי הבחירה.

נזכיר, כי בעטיה של הפרשה ומחמת אותם חשדות נפסלה בזמנו מועמדותו של עו"ד דן אבי-יצחק לכהונת היועץ המשפטי לממשלה, ואז מונה אליקים רובינשטיין לכהונה. היועמ"ש שקדם לרובינשטיין, מיכאל בן-יאיר, הוא ש"הציף" אז את החשדות בפני ועדת האיתור וסיכל מועמדות אבי-יצחק.

עו"ד אגמון הינו אחד מעורכי הדין המקושרים בירושלים. בימים אלה הוא מייצג את עו"ד אורי מסר. הוא זוכה לאהדת חלק משופטי בית המשפט העליון וצמרת עורכי הדין בישראל, לא במעט עקב זאת שהיה שותפו של שופט בית המשפט העליון (בדימ.), מישאל חשין, במשרד עורכי דין שניהלו השניים קודם למינויו של חשין, ולאור קשריהם הטובים גם בתקופה זו. השופט תאודור אור, שכיהן שנים רבות בבית המשפט העליון לצד חשין, נמנה אף-הוא גם כיום עם מקורביו של חשין. ככל הידוע, מועמדותו של עו"ד אגמון הועלתה וקודמה על-ידי תאודור אור.

הפרשה, המרמה

צילום: צדיק בינו. מרמה

גרעין הפרשה: צדיק בינו ניהל מו"מ לרכוש את השליטה בחברת פז מידי חברת ארט-ב, שהוחזקה בידי שניים מתושבי פולין - בוגוסלב בגשיק ואנדריי גונשורובסקי. ממשלת פולין מינתה קודם לכן מפרק לחברה, לאחר שהועלו נגד השניים טענות למרמה וגניבת כספים בפולין בהיקף כולל של כחצי מיליארד דולר.

כדי לממש את כוונתו ולרכוש את חברת פז בכל זאת, גייס צדיק בינו שלושה עורכי דין: רם כספי, צבי אגמון ויהושע רוזנצוויג. נוהל מו"מ עם בגשיק וגונשורובסקי, שיוצגו על-ידי עו"ד דן אבי יצחק. הוסכם: צדיק בינו ישלם 60 מיליון דולר לחברת ארט-ב עבור מניות השליטה בחברת פז, ויתחייב לכסות עוד 15 מיליון דולר לטובות התחייבויות השניים כלפי גד זאבי, כאשר לטענת ארט-ב נועד להעברה לבגשיק ולא לזאבי. בסופו של דבר וכשנתיים לאחר מכן הסכים צדיק בינו לשלם לבגשיק וגונשורובסקי 80 מיליון דולר (ועוד 5 מיליון דולר לזאבי). במקביל ובנוסף הוסכם בעל-פה כי צדיק בינו ישלם 'מתחת לשולחן' 16 מיליון דולר לשניים.

הסכום הנ"ל הנוסף שולם להם, אישית - תוך הסתרת הדבר מהרשויות, כדי לתמרץ אותם למכור את החברה לצדיק בינו דווקא, ולשתף עימו פעולה ליצירת עובדות מוגמרות כלפי מפרק ארט-ב הפולני, ופרקליטו בישראל, עו"ד אליהו מירון (ז"ל).

זמן קצר לאחר התביעה שהגיש מפרק ארט-ב הוטלו בישראל עיקולים על-חשבונות בגשיק וגונשורובסקי וכן על חשבונות ארט-ב בישראל. במקביל הוטלו עיקולים על מניות פז. תוך-כדי ההליכים ובחודשים שלאחר מכן, התנהלו כמה הליכים משפטיים מרכזיים: אחד מהם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, השני בפני הבוררים השופט (בדימ.) משה בייסקי ורו"ח יוסי שחק.

במהלך הדיונים נדרשו הצדדים להעלות את טיעוניהם ואף להגיש תצהירים. באותם מסמכים וסיכומים טענו הצדדים, ובראשם צדיק בינו ושלושת פרקליטיו (כולל אגמון), כי ההסכם עם בגשיק וגונשורבסקי כלל רק תשלומים בסך 80 מיליון דולר ו-5 מיליון דולר לזאבי. התשלום הפרטי-האישי לשניים בסך 16 מיליון דולר - הוסתר והועלם.

בתצהירים שהוגשו לבית המשפט נטען כי שולמו עבור המניות רק 80 מיליון דולר. טיעון זה הועלה גם בפני הבוררים בייסקי-שחק, בעת שאלה התבקשו לאשר הסכם פשרה בין ארט-ב לבין צדיק בינו חברות שבשליטתו, לפיו יוסרו העיקולים ממניות פז תמורת 80 מיליון דולר המועברים, שהם-הם, כביכול, התמורה המלאה.

באותה עת הסתירו צדיק בינו ופרקליטיו, כולל עו"ד אגמון, את העובדה הפשוטה: ארט-בי הייתה זכאית לכל תמורת העסקה, היינו: גם ל-16 מיליון דולר ששולמו 'מתחת לשולחן' לבגשיק וגונשורובסקי. ובהוסיפם שקר על שקר הצהירו בינו ופרקליטו, כי התמורה היא 80 מיליון דולר וכי לא שולמו תשלומים נוספים.

החקירה, הממצאים

צילום: מזוז. מדוע אין הכרעה [צילום: פלאש 90]

הממצאים המפלילים לגבי עו"ד אגמון הוכחו לפני שנים רבות. המשטרה קיימה חקירה מקיפה בעקבות חשיפת הפרשה בשנת 1996 בידי הח"מ, בעיתון גלובס. בחקירה הוכח כי אכן - שולמו 16 מיליון דולר 'מתחת לשולחן'.

העדויות והממצאים הצביעו על עבירות פליליות חמורות. במהלך החקירה וגם בהליכי הבוררות נאלצו כל המעורבים ואף הודו כי שולמו 16 מיליון דולר 'מתחת לשולחן'. בסופה של החקירה המליצה המשטרה כבר לפני כעשר שנים להעמיד לדין את האישים הנ"ל, כולל את עו"ד צבי אגמון. המלצת המשטרה נגנזה על-ידי פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל לאחר סחבת ממושכת, בתואנה, בין היתר: העד המרכזי, עו"ד אליהו מירון, הלך לעולמו.

בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, תלויה ועומדת משנת 2005בקשה לחידוש ההליכים הפליליים נגד עו"ד אגמון, כמו נגד אישים נוספים, ובראשם: איש העסקים צדיק בינו, ועורכי הדין רם כספי, יהושע רוזנצוויג ודן אבי-יצחק.

הבקשה לחידוש החקירה וההליכים הפליליים הוגשה בשנת 2005 על-ידי עו"ד יצחק מירון, בשמו של מפרק חברת ארט-ב הפולנית ושלטונות פולין. עו"ד מירון הסתמך בבקשתו על הגילויים החדשים שהתגלו תוך-כדי בוררות שהתנהלה בין הצדדים - בתחילה בפני השופט (בדימ.) דב לוין (שנפטר תוך-כדי הליכי הבוררות), ולאחר מכן בפני השופט (בדימ.) ישי לויט, שנתן פסק בורר בהתבסס על הממצאים שהתגלו בבוררות בפני קודמו.

למרות חלוף הזמן (משנת 2005), טרם ניתנה על-ידי היועמ"ש מני מזוז או מי מאנשיו החלטה בנושא. עו"ד יהושע למברגר הוא המרכז את הטיפול, אולם למרות פניות חוזרות ונשנות אליו טרם ניתנה הכרעה בתיק כה חשוב, שההליכים בו החלו, כאמור, בשנת 1996.

צילום: תאודור אור. הציג מועמדות אגמון [בוצ'צ'ו]