''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
34°
ירושלים 32°
חיפה 32°
באר שבע 33°
אילת 41°
מדורים
שימושי PLUS

בית משפט מחוזי הקל בעונשו של נהג שדרס למוות קשיש

הנהג שנסע לאחור הודה בגרימת מוות ברשלנות וערעור על חומרת העונש. בית משפט מחוזי פסק שיש להעמיד את תקופת הפסילה על 8 שנים במקום 10 שנים והתיר את יתר רכיבי הענישה על כנם

איריס פרחי
ז' חשון התש"ע

שבאט שאדי, הגיש לבית משפט המחוזי בתל-אביב ערעור לאחר שהורשע בבית-משפט השלום בעיר, על סמך הודייתו, בעבירה של גרם מוות ברשלנות. מכתב האישום המתוקן עלה שבתאריך: 24.10.07 נהג שאדי ברכב מסחרי ברמת-גן ולאחר ש"פספס" פנייה ימינה נסע לאחור ופגע בעובד שהרבני, יליד 1929 שחצה את הכביש שלא במעבר חצייה. כתוצאה מהתאונה נגרמה לשהרבני חבלת ראש ומספר ימים מאוחר יותר נפטר בבית חולים. שאדי הודה בבית משפט שלום שהתאונה ומותו של המנוח נגרמו עקב רשלנותו, כשהסיע את רכבו לאחור בניגוד לכיוון הנסיעה ללא מכוון, וללא צורך. בית-משפט שלום הטיל עליו את העונשים הבאים: מאסר בן 21 חודשים, מתוכם 9 חודשים לריצוי בפועל והיתרה בסך 12 חודש על תנאי לשנתיים; קנס בסך 5,000 שקל או 100 ימי מאסר תמורתו; וכן פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים. בכתב הערעור טען שאדי שבית-משפט שלום החמיר עמו יתר על המידה, ודובר ברשלנות קטנה בהתחשב בכברת הדרך הקצרה שהסיע את רכבו אחורנית. "מדובר בסך הכול במספר מטרים קטן ביותר, היה על בית משפט קמא לתת דעתו לכך ולקבוע, שמדובר ברשלנות מזערית". שאדי הוסיף שהמנוח התרשל כשלא חצה את הכביש במעבר חצייה. המדינה ביקשה לדחות את הערעור וטענה שמדובר ברשלנות של ממש. "המערער החליט לנסוע אחורנית ללא מכוון, במקום לנסוע קדימה ולמצוא דרך חוקית לפנות חזרה כדי להגיע לרחוב אליו רצה לפנות".

בית משפט המחוזי פסק שרשלנות לעניין גרימת מוות, איננה מזערית ואיננה זניחה. "לא כברת הדרך שלאורכה הסיע המערער את רכבו אחורנית מכתיבה את רמת הרשלנות, בוודאי לא כשיקול בלעדי. לשיטתנו, עצם ההחלטה במקרה זה להסיע את הרכב אחורנית, היא החלטה שמבטאת רמת רשלנות שאיננה מבוטלת. מדובר בהחלטה תועלתית, ששירתה את האינטרס של המערער והוא העדיף את האינטרס הזה על פני השיקול הבטיחותי, שחייב היה להכתיב נסיעה קדימה לכיוון התנועה, ולא נסיעה אחורנית בניגוד לכיוון התנועה. דובר בשעה 19.45, שעת חשכה, בסוף חודש אוקטובר. המערער נסע אחורנית, כאשר אין מכוון שיסייע בידו, ובכך לקח סיכון להתרחשותה של תאונה. כל שהיה עליו לעשות, הוא לנסוע כברת דרך קדימה ולחפש את הדרך לחזור לרחוב שאליו רצה לפנות". בית משפט מחוזי קבע שלחובתו של המנוח מידה מסוימת של רשלנות אלא ששאדי צריך היה להבחין בו ולוודא שהכביש "נקי" ואין הולכי רגל עליו. בית משפט המחוזי דחה את הערעור לעניין תקופת המאסר והתערב אך ורק בעניין פסילת הרישיון שתעמוד על 8 שנים במקום 10 שנים.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה