הביקור בבית המשנה לפרקליט - "עליית מדרגה"

מפגש מאיים. בית משפט המחוזי בירושלים דחה (יום ה', 22.10.09) דרישה של המדינה להרחיק את פעיל הימין אלחנן גרונר מ"אנשי אכיפת החוק ביהודה ושומרון". מדובר בדרישה על-רקע "ביקור" שערך גרונר בביתו של המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן ושבגינו הוגש נגדו כתב אישום. בהחלטה, כתבה השופטת יהודית צור כי המעשה של גרונר נובע מ"טרוניה קונקרטית" נגד ניצן, וכי לא ניתן לממש צו כזה.

מדובר בפרשה שהחלה עם הרחקתו של גרונר מביתו בשומרון בהוראת שי ניצן. גרונר ואשתו החליטו על מחאה - ביקור בביתו של ניצן בירושלים. מהאישום עולה כי גרונר הגיע לביתו של ניצן בשעות הערב המאוחרות, והקיש על דלת הבית. כשניצן פתח את הדלת אמר לו גרונר כי "עליו להתבייש שהוא מגרש יהודי מביתו". לשאלת ניצן מדוע ערך ביקור דווקא אצלו, השיב גרונר כי ניצן הוא האחראי לכך שגרונר ואחיו, אריאל גרונר, הורחקו מבתיהם. באישום נטען עוד כי גרונר פנה גם לילדיו של ניצן בני 8 ו-10, ואמר כי הם "צריכים להתבייש שיש להם אבא כזה". לאחר מכן, כשניצן ביקש מבני הזוג לעזוב את המקום ו"ברכם לשלום", השיב לו גרונר: "אין שלום לרשעים".

נקישה על הדלת - הסגת גבול

באישום שהוגש נגד גרונר נטען כי ביצע לכאורה עבירות של איומים והסגת גבול. המדינה דרשה מעצר עד תום ההליכים או שחרור בתנאים. בית משפט קבע כי אין די ראיות לטענת הסגת גבול וכי הטענות על איומים כלפי ילדי ניצן "מוחלשות", בין היתר על-רקע טענת ניצן עצמו כי לא חש איום. בית משפט הורה על הרחקת גרונר מביתו של ניצן ועבודתו במשך חצי שנה וחייבו בערובה של אלפיים שקלים.

בערעור שהגישה המדינה, נטען כי מדובר בתנאים קלים וכי יש להרחיב את ההרחקה ולהחילה גם על "עובדי ציבור אחרים אשר אמונים על אכיפת החוק ביהודה ובשומרון, וכן להטיל עליו הפקדה כספית". "נקישה על דלת ביתו של אדם במטרה לעבור עבירה פלילית מהווה עבירה של הסגת גבול", טענה המדינה. כמו-כן, "עצם הגעה לבית עובד ציבור מתוך כוונה לפגוש בו ובבני משפחתו מעבירה מסר מאיים בהתנהגות". לטענת המדינה, טעה בית המשפט שנתן משקל לטענת ניצן כי "לא חש מאוים" שכן "נקבע לא אחת שאין נפקא מינא אם דבר האיום הסיג את מטרתו אם לאו".

לא פלילי אלא לא מנומס

מנגד, בא-כוחו של גרונר, עו"ד נפתלי ורצברגר דחה טענות על איומים לכאורה כלפי ילדי ניצן. לטענתו המעשה של גרונר אינו פלילי ולכל היותר "חסר טען וחסר נימוס". לטענתו, במדינה דמוקרטית "חופש הביטוי הוא ערך מרכזי והצגת המבקר כמסוכן לציבור אינה ראויה". גרונר דרש להסיר ממנו גם את התנאים המגבילים בטענה כי לא הייתה במקרה זה עילת מעצר.

כאמור בית משפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור המדינה. השופטת יהודית צור הורתה להעלות באופן משמעותי את סכום הערבות וההתחייבות העצמית ל-20 אלף שקלים כל אחד. עם זאת, דחתה את בקשת המדינה להרחיק את גרונר מאנשי אכיפת החוק ביהודה ושומרון. זוהי דרישה "מרחיקת לכת ובלתי מידתית", כתבה צור. לגרונר הייתה "טרוניה קונקרטית" כלפי ניצן, בשל טיפולו באחיו, המדינה "לא ביססה את הצורך המיידי בהרחקתו של גרונר מעובדי ציבור נוספים, מה גם שמדובר בבקשה כללית ורחבה ביותר שיש קושי לממשה ולעקוב אחרי ביצועה".

עליית מדרגה אסורה

צילום: השופטת יהודית צור

השופטת דחתה את טענת גרונר כי מבצע "הקש בדלת" היה למעשה "מימוש לגיטימי של זכותו לחופש הביטוי". גרונר - לדבריה - "חרג מזכויותיו הלגיטימיות להפגין בכך שהגיע לביתו הפרטי של עובד ציבור ואף הרחיק לכת, לכאורה, בפניותיו לילדיו הקטינים של עובד הציבור...הזכות לחופש הביטוי והזכות להפגין אינן אבסולוטיות ויש לעשות איזון ראוי בין זכויות אלה לבין זכויותיהם של עובדי ציבור. יש לזכור שמדובר בביתו הפרטי של איש ציבור בו הוא מתגורר עם בני משפחתו ובכלל זה ילדיו הקטינים".

קיים לדבריה שוני ממשי בין "קיומה של משמרת מחאה שקטה מול ביתו של עובד ציבור לבין הגעה לדלת דירתו הפרטית, הקשה עליה בשעות הערב המאוחרות ופנייה אליו ואל ילדיו הקטינים שיכול להשתמע מהן איום ולמצער, הטרדה או העלבה...מעשיו של גרונר מהווים לכאורה עליית מדרגה אסורה בתכלית האיסור ופלישה שלא כדין לחייהם הפרטיים של עובדי ציבור ובני משפחתם. נסיבות הגעת גרונר לביתו הפרטי של ניצן בשעות הערב המאוחרות והאמירות הקשות שנאמרו לכאורה לניצן ובמיוחד לילדיו הקטינים מעידות על רמה מסויימת של מסוכנות. לפיכך בדין קבע בית המשפט כי קיימת במקרה זה עילת מעצר".

התנאים שהושתו על גרונר "אינם מספקים ואינם מבטאים נכונה את הצורך להבטיח מפני הישנות המעשים". השופטת הורתה כאמור להעלות את סכום הערבות וההתחייבות ל-20 אלף שקלים.

צילום: ניצן. ביתו של אדם מבצרו [צילום: פלאש 90]