חגי פורת, 18, תבע את גרייט שייפ בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שקיבל שתי הודעות SMS ללא אישורו. לדבריו, לפני 4 שנים, כשהיה בן 14, עשה מנוי לחדר הכושר של הנתבעת בסניף נאות אפקה, ומאז ניתק עמה קשר. לכן הופתע לקבל שתי הודעות SMS ביום: 22/12/08 וביום: 6/1/09 בהן הוזמן לקבל שבוע ניסיון חינם במועדון הכושר. "על הנתבעת לשלם לי פיצוי ללא הוכחת נזק סך של 2,000 שקל לפי הוראות סעיף 30 א' לחוק התקשורת".
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שבהודעות שנשלחו לפורת צוין שבאפשרותו להודיע לה במסרון חוזר על רצונו להימחק מרשימת הלקוחות. "התובע לא שלח הודעת ביטול ולאחר הגשת התביעה הסרנו אותו מרשימת מקבלי המסרונים". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה.
השופט אילן דפדי, דחה את התביעה וחייב את פורת לשלם לנתבעת 500 שקל הוצאות משפט. לדבריו, הנתבעת שלחה את הודעות ה-SMS בתום לב לאחר שסברה שתקנון עליו חתם פורת ביום ההרשמה התיר לה לעשות כך ובנוסף אפשרה לו להודיע שאין ברצונו לקבל מסרונים. השופט מתח ביקורת נוקבת על חוסר תום לבו של פורת, שטען בתחילה שלא היה לקוח של הנתבעת במשך 4 שנים ולאחר שבית המשפט חזר ושאל אותו בעניין, הודה שגם במלך 2007 היה לקוח של הנתבעת במשך מספר חודשים. "התובע ניסה להציג לבית משפט מצג כוזב, על פי הנתבעת החליטה לשלוח לו מסרונים בעלי אופי פרסומי סתם כך לאחר נתק מוחלט של 4 שנים שעה שהיה לקוח שלה כשנה לפני הגשת התביעה. בכתב התביעה לא ציין התובע שניתנה לו האפשרות לבקש מהנתבעת להסיר את פרטיו מרשימת הלקוחות שאליהם היא שולחת מסרונים". השופט הדגיש שהתביעה היתה נחסכת אם פורת היה מודיע לנתבעת, באמצעות מסרון, על רצונו שלא לקבל מסרונים".
ת.ק. 15877-12-08 ת"א
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה