הם מרביצים, כולנו משלמים

פרקליטות המדינה פועלת בניגוד לחוק ומגבה תשלום מקופת המדינה במקום עובדי מדינה שסרחו והתחייבו בבית המשפט בתשלום פיצויים. זאת למרות שכבר לפני ארבע שנים דחתה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת את ההצעה של הפרקליטות להחיל חסינות גורפת על עובדי מדינה מפני תביעות נזיקין אישיות.

הכנסת דחתה אז את עמדת פרקליטות המדינה, וקבעה בחוק שבמקרים בהם הנזק נגרם בזדון או מתוך אדישות - יתבעו עובדי המדינה באופן אישי על הנזקים שגרמו.

הדברים התבררו בעקבות פניית ארגון זכויות האדם ביש"ע, המסייע לנפגעי אלימות שוטרים. בארגון נדהמו לגלות, שסכום הפיצויים שנפסק בבתי המשפט כנגד שוטרים שנתבעו אישית, משולם בפועל כמעט תמיד מקופת המדינה ולא מכיסו של השוטר. על-פי הערכות הארגון מדובר בסכומים של מאות אלפי שקלים במצטבר ששולמו לתובעים מקופת המדינה במקום שוטרים שסרחו. מכיוון שמגזר עובדי המדינה כולל עובדי משרדים רבים ומכיוון שמדובר במדיניות עקרונית של הפרקליטות - סביר להניח שהסכומים ששולמו על-ידי המדינה שלא כחוק גדולים הרבה יותר.

לאחר שהתופעה חזרה על עצמה מספר פעמים, הוחלט לבקש את התערבות השר איתן, הן מתוקף תפקידו הקודם כיו"ר הוועדה שחוקקה את החוק, והן כשר הממונה על שיפור השירות לאזרח.

כמקרה מבחן נבחר סיפורו של נחום גרינבלום, שתבע אישית שני שוטרי יס"מ, על שסטרו לו, חנקו אותו, והתעקשו לאחוז אותו דווקא בתחתוניו. לאחר שבית המשפט קבע, שהנתבעים ישלמו לתובע סכום של 4,000 שקלים - קיבל גרינבלום צ'ק דוקא מקופת המדינה.

עו"ד בני לוין, המייצג את גרינבלום מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע, החזיר את הצ'ק לפרקליטות, וצרף מכתב בו שאל: "האם תוספת שכר זו ניתנת לשוטרים עבור הצטיינותם בעת האירוע נושא פסק הדין?"

דוגמה חיה לאלימות שוטרים

השר איתן: התשלום מקופת המדינה מנוגד לכוונת המחוקק

השר איתן זעם למשמע הדברים והשיב לעו"ד סון כי האופן שבו פועלת הפרקליטות הוא "מסלול עוקף חוק".

"חסינות עובד ציבור הינה מסוייגת, ואינה חלה כשעובד הציבור פעל מתוך מודעות או אדישות לנזק שנגרם. היה לי הכבוד להיות יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת שחוקקה את הנורמה הזו. אין ביכולתה של המדינה לפצות את הניזוק, במקום הנתבע...החלטת המדינה לשאת באחריות למעשיו של עובד הציבור, לרבות תשלום הפיצוי לנפגע...הנה "מסלול עוקף חוק" הסותר את כוונתו המפורשת של המחוקק...מדיניות הפרקליטות, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבך, שמה פלסתר את מטרת המחוקק להרתיע עובדי ציבור מפני מעשים כאלו, ולשדר מסר ציבורי של הסתייגות גורפת של המדינה משימוש זדוני בסמכויות עובד הציבור", כתב.

עו"ד אורית סון: אינטרס ציבורי להגן על עובד ציבור

במקביל, התבקש השר מיכאל איתן לברר את הנושא ולבחון האם אכן יצרה פרקליטות המדינה "מסלול עוקף חוק" דוקא עבור מי שאמורים להיות שומרי החוק.

בדיקת השר איתן הביאה לחשיפת התנהלותה השיטתית של הפרקליטות. מכתב ארוך, חתום ע"י עו"ד אורית סון, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) נכתב במפורש, שפרקליטות המדינה נוהגת כהליך שבשגרה להעניק "הגנה" לעובדי מדינה שסרחו, ולשלם במקומם את סכומי הפיצויים שנפסקו נגדם. למרות שהכנסת הגדירה כ"אינטרס ציבורי" את הצורך לקיים מימד של הרתעה כלפי עובדי מדינה על-מנת למנוע התעמרות באזרחים, החליטה פרקליטות המדינה לדגול ב"אינטרס ציבורי" אחר, שונה מזה שהגדיר המחוקק, ולהתנהל על פיו:

"האינטרס הציבורי מחייב כי עובדי הציבור יזכו להגנה של המדינה" כתבה עו"ד סון, כאילו לא נדון הנושא זה מכבר ונדחה ע"י הכנסת, וציינה כי "ההגנה ניתנת לעובד הציבור ע"י שילוב של כלים, לרבות תשלום הפיצוי שנפסק".

עו"ד סון אף "מתלוננת" במכתבה על אזרחים שמנהלים תביעות אישיות נגד עובדי מדינה, ומאשימה את אותם אזרחים כי "הם פועלים במטרה להרתיע את עובדי הציבור מלמלא את תפקידם הציבורי" - כאילו לא נחקק החוק המבחין בין מילוי התפקיד הציבורי, לגביו ניתנת חסינות לעובדי הציבור, ובין גרימת נזק בזדון או באדישות, לגביהם סירבה הכנסת להעניק את החסינות. עוד מרשה לעצמה עוה"ד סון לקבוע, כי "התכלית של דיני הנזיקין היא פיצוי הניזוק, ולא הענשת המזיק" וזאת תוך התעלמות מעמדת הכנסת כמחוקקת, שביקשה לשמר את האלמנט ההרתעתי גם בפקודת הנזיקין.

צילום: השר איתן. הפרקליטות שמה פלסתר את כוונת המחוקק [צילום: פלאש 90]