סוכן ביטוח שלא מילא חובותיו יפצה את מבוטחו

דקל חממי תבע את סוכן הביטוח עופר בן-עמי, בבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון בסכום של 12,370 שקל בגין הפרת חובה. לדבריו, ביום 30.12.08 רכש מבן-עמי פוליסת ביטוח לרכב - חובה ומקיף, וכיסוי לשירותי דרך תמורת סך של 2,370 שקל. לטענתו, בן-עמי לא מילא את התחייבויותיו כלפיו, שעה שלא העביר לו את מסמכי הפוליסה; לא יידע אותו על רצונו להחליף את המבטח; לא העביר תשלומים לחברת הביטוח ולא סיפק לו את השירותים הנדרשים מסוכן הביטוח. "נגרם לי נזק נפשי נוכח החרדות ופגיעה באיכות החיים".

בן-עמי טען בכתב ההגנה, שמחיר הפוליסה היה כפוף להמצאת אישור היעדר תביעות בשלוש השנים האחרונות. "המבטחת עמדה על המצאת אישור בדבר היעדר תביעות, ולא הסתפקה בהצהרה בנוסח שניסח התובע בשנה קודם לכן. התובע המציא אישור בדבר היעדר תביעות על שמם של אחותו ובעלה, ואישור זה לא התקבל אצל המבטחת, והיא ביטלה את הפוליסה".

לדבריו, דאג להעביר את הפוליסה לחברת "מנורה", ולמרות שהתובע לא המציא אישור בדבר היעדר תביעות, היה מבוטח משך כל השנה. "התובע לא העביר את האישור בדבר היעדר הנחת תביעות, ולפיכך ביטלה מנורה את הפוליסה ביום 18.9.08. נוכח התנהלותו של התובע, סירבתי לבטחו בשנה לאחר מכן". בן-עמי ביקש לדחות את התביעה.

בפסק הדין קבעה השופטת מיכל עמית-אניסמן, שדין התביעה להתקבל בחלקה. לדבריה, בן-עמי לא הוכיח את טענתו שהפוליסות בוטלו מחמת אי-המצאת אישור בדבר היעדר תביעות ולא הומצאה על ידו ראיה להוכחת הטענה כי מי מהמבטחות דרשו מחממי אישור בדבר היעדר תביעות. "גם אם נכונה טענתו של הנתבע כי הפוליסות בוטלו בשל אי המצאת אישור בדבר העדר תביעות, הרי שחובתו הוא כסוכן ביטוח ליידע את התובע, בעל פה ובכתב על הצורך בהמצאת אישור כזה. לא הוכח לפני במקרה דנן כי אכן הובהר לתובע הצורך בהמצאת אישור כזה, והחשש מפני ביטול הפוליסה עקב אי המצאתו. כמו-כן, לא נשלח לתובע ולו מכתב אחד מאת הנתבע, ובו נדרש להמציא אישור בדבר העדר תביעות".

השופטת הוסיפה שבן-עמי הפר את החובה החלה עליו כסוכן ביטוח, לתת הסבר מקיף וגילוי נאות של כל הפעילות שעשה בכספים שהפקיד בידיו חממי, על ההעברות ממבטחת אחת לשנייה, והודעה מסודרת בדבר הצורך בהמצאת אישור היעדר תביעות. "נחה דעתי כי התנהלות זו של הנתבע מזכה את התובע בפיצוי. עם זאת, אין בידי להיעתר לגובה הפיצוי הנתבע. אני סבורה כי אכן היה מקום כי התובע יקבל השירות המלא והנאות מהנתבע, ואולם, איני סבורה כי יש מקום לפצות את התובע בסכום הנתבע, אלא בסכום המשקף את הכשלים באופן התנהלותו של הנתבע". בסופו של דבר, בן-עמי חויב לשלם לחממי סך של 1,500 שקל בתוספת הוצאות בסך של 250 שקל.