מזוז: בוררות לגיטימית בסכסוכי המדינה

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פירסם (ב', 12.10.09) הנחייה חדשה בנושא "יישוב סכסוכים שהמדינה צד להם באמצעות בוררות". ההנחיה החדשה קובעת כי בניגוד לאשר היה נהוג בעבר, רואה המדינה בהליכי בוררות כלי לגיטימי וראוי ליישוב סכסוכים של המדינה. זאת בהתבסס על התיקון לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, שאושר בכנסת לפני שנה בנובמבר 2008 ומאפשר לצדדים לסכסוך להסכים, בהסכם הבוררות, על ערעור על פסק בורר בפני בית המשפט.

"המדינה רואה בבוררות, לצד מנגנוני יישוב סכסוכים נוספים, כלי לגיטימי וראוי, במקרים המתאימים, גם ליישוב סכסוכים של המדינה", קבע מזוז בהנחייתו המבטלת את נקודת המוצא הישנה שעל פיה, "ככלל אין המדינה מיישבת את סכסוכיה בבוררות אלא באמצעות בתי המשפט".

לצורך יישום מדיניות זו, מתווה ההנחיה את אמות-המידה ואת השיקולים לפיהם תיבחן העברת סכסוך שהמדינה צד לו להכרעה בבוררות.

בין היתר נקבע כי סכסוך שעניינו היקפה או הפעלתה של סמכות שלטונית על-ידי המדינה או על-ידי רשות מוסמכת [כגון: החלטות בעניני אכיפה, רגולציה, הטלת עיצום כספי, מדיניות שלטונית או הפעלתה], צריך שיתברר ויוכרע, ככלל, על-ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת ולא בהליך בוררות.

גם במידה וישנה שאלה משפטית עקרונית, תקדימית או בעל רגישות אחרת, אשר מן הראוי שתידון בשקיפות, ובהליך הכרעה ממלכתי - עליה להיות נידונה בבית המשפט.

מזוז קבע כי הליך בוררות יהיה מוצדק במקרים הבאים:
* בסכסוך אזרחי-עסקי, או סכסוך בעל אופי מקצועי-טכני.
* סכסוך שלאור אופיו או עניינו קיים יתרון לבירורו בהליך שאיננו פומבי, כגון כאשר בירור בבית משפט עלול להביא לחשיפת מידע שיש בו כדי לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ של המדינה.
* שיקולים הנוגעים לזהותם ולאופיים של הצדדים לסכסוך - כגון, קיומה של מערכת יחסים מתמשכת עם הצד שכנגד וקיים יתרון לבירור הסכסוך בדרך של בוררות שתאפשר הכרעה מהירה והמשך יחסים תקינים (כשלעניין זה ניתן להבחין בין מחלוקות הקשורות לניהולו השוטף של ההסכם לבין מחלוקות הנוגעות לסיומו של ההסכם), או מעורבות של גורמים עסקיים בינלאומיים בסכסוך.
* שיקולי יעילות - הסכסוך נוגע לעניינים טכניים או מקצועיים וקיים יתרון לבירורו בפני אדם בעל ידע מקצועי בתחום הרלוונטי.
* כאשר קיימים שיקולים נוספים כגון חשיבות פתרון מהיר של הסכסוך, היקפו והשלכותיו הכספיות של הסכסוך ויכולת העיצוב של הליכי הדיון וההכרעה.

מזוז הדגיש כי לא דובר ברשימה סגורה וממצה של מאפיינים ושיקולים, וכי עצם קיום של נסיבה או שיקול מאלה המפורטים לעיל, אין תוצאתו בהכרח כי המקרה מתאים לבירור המחלוקת בבוררות. "המדובר בקווים מנחים עקרוניים, אותם יש לבחון בכל מקרה לגופו בהתחשב בנסיבותיו הקונקרטיות", לשון הודעת משרד המשפטים.