הורשע בניסיון שוד ונשלח לכלא

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בעניינו של שלמה שניידר, שעל-פי הכרעת הדין, ביום 4.11.08, בסביבות השעה 12:30, נכנס לסניף הדואר שברחוב דרך בית לחם בעיר, ובידיו פתק, ועליו כתוב: "זה שוד, נא לשים את הכסף בשקית ולא יהיו בעיות". הפקיד עזב מיד את מקומו, ורץ לדווח על כך למנהל הסניף. שניידר, שהבין כי אין בדעת הפקיד לשוב, וייתכן שהוזעקה משטרה, הסתלק מן המקום.

המדינה הדגישה בטיעוניה את העובדה שלשניידר עבר פלילי מכביד, הכולל גם הרשעה בעבירה של שוד מזוין ובמהלך תקופת מעצרו, נעשה ניסיון לשלוח אותו לגמילה, על-פי המלצת שירות המבחן, אולם לאחר ימים ספורים עזב את הקהילה והוחזר לבית המעצר. "בהתנהלות זו יש כדי להעיד על זלזול במערכת ועל חוסר הבנה של משמעות ההליך. בנסיבות אלה, אין לדבר על אופק שיקומי, ושיקולי הענישה מצטמצמים לגמול ולהרתעה. שירות המבחן אף לא בא בהמלצה טיפולית לגבי הנאשם".

המדינה הוסיפה שלחובתו של שניידר, מאסר על תנאי בן 20 חודש, בגין כל עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע. "במקרה זה, הנאשם איים באלימות ולפיכך התנאי בר הפעלה, ויש להפעילו, ובמצטבר, לעונש מאסר משמעותי שנכון וראוי להטיל".

סניגורו של שניידר טען שספק אם ניתן להפעיל את תקופת התנאי, שכן נסיבות העבירה אינן כוללות יסוד של אלימות, "ודאי שלא אלימות פיזית, וגם אלימות מילולית נעדרה מהן". לחלופין ביקש כי התנאי יוארך, שכן מעשה העבירה, בנסיבותיו, אינו חמור ולדבריו, שניידר נטל אחריות והתחרט על המעשה, כעולה מתסקיר המבחן. "כפירתו במהלך החקירה והמשפט נשענה על כך שלא זכר את האירוע, בשל היותו מסומם. פקיד הבנק, שהעיד בבית המשפט, הביע חמלה על הנאשם וסלח לו". הסניגור ביקש מבית משפט המחוזי להסתפק בהפעלת התנאי, ושכל עונש המאסר ייגזר בחופף.

השופטת נאוה בן-ארי התייחסה לעברו הפלילי של שניידר הכולל ארבע הרשעות קודמות. "האחת, משנת 1997, בעבירה של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו. השנייה, משנת 1995 (שההרשעה בה היא משנת 2002), בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. ההרשעה השלישית, משנת 2002, היא בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי, ואילו ההרשעה הרביעית, משנת 2004, היא בעבירה של שוד מזוין.

"כעולה מגזר הדין באותה עבירת שוד, הנאשם הגיע בשעת לילה מאוחרת לקיוסק, ובאיומי סכין שדד מן המוכר כספים שהוחזקו בקופה. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט עודד מודריק), סבר כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר משמעותי ועונש מותנה מרתיע, על-מנת שהנאשם יהרהר במעשיו ויבין כי עליו להשקיע משאבים רציניים בגמילה. לפיכך, דן אותו ל-40 חודשי מאסר בפועל, ול-20 חודשי מאסר על תנאי. למרבה הצער נראה, כי המסר אותו ביקש בית המשפט להעביר, לא נקלט".

השופטת דחתה את טענת הסניגור, לפיה המאסר על תנאי אינו בר הפעלה, משום שהעבירה בה הורשע שניידר אינה מכילה יסוד של אלימות. "מעבר לכך שעבירה של ניסיון שוד מכילה יסוד כזה באופן מובנה, הרי שנסיבות האירוע הן נסיבות של איום, ו'הבעיות' מהן הוזהר הפקיד אם לא ייתן את הכסף, אינן אלא בעיות הקשורות בשלמות גופו".

בסופו של דבר, הוטלו על שניידר העונשים הבאים: "עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, הפעלה של המאסר על תנאי שהוטל עליו בבית משפט המחוזי בתל אביב. מתוך 12 חודשי מאסר בפועל, שהטלתי על הנאשם בתיק זה, ירוצו 6 חודשים בחופף למאסר על תנאי שהופעל ו- 6 במצטבר. סך כל תקופת המאסר שעל הנאשם לרצות, 26 חודשים. המאסר ירוצה החל מיום המעצר, 13.11.08. כמו-כן, 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים. התנאי, שהנאשם לא יבצע כל עבירת אלימות שהיא פשע".