"מנת חזה העוף בחתונתנו לא הכילה פיסטוקים ואגוזים"

הילה ויואב בן-דוד תבעו את שאטו אירועים בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות ברחובות בסכום של 23,000 שקל בגין עוגמת נפש לאחר שהמנות בחתונתם לא תאמו למוזמן. לטענתם, מנת דג סלמון ברוטב פסטו - הוגשה ללא רוטב, ומנת חזה עוף מולאה בבשר בקר ולא בפיסטוק ובאגוזי קשיו. לדידם, 50 אחוז מהאורחים העדיפו שלא לאכול ממנת חזה העוף.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את הטענה, שהמנה הראשונה הוגשה ללא רוטב פסטו, ולדבריה, המטבח מקפיד על הוצאת המנות כפי שהוזמנו על-ידי הלקוח. לדבריה, חזה העוף היה ממולא בפיסטוק ובקשיו, ועל-מנת לשמר את המילוי בצורה נאותה, היה צורך להדק ולקשור את המילוי לגלילת העוף על-ידי הוספת מעט בשר בקר משובח. "התובעים קיבלו את המנה כפי שהייתה ביום הטעימות וגם שם היה מילוי הפיסטוק והקשיו מעורב עם בשר בקר. התובעים לא ציינו הערה בהזמנה, שמרבית האורחים אינם צורכים בשר בקר". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק הדין קבע השופט גדעון ברק, שבאירוע לא הוגשה מנת חזה העוף על טהרת הפיסטוק והקשיו והיא הכילה בשר בקר - "למרות שהתובעים ביקשו שלא לערבב עוף עם בקר, לאור העובדה שיהיו כאלה בין המוזמנים שלא אוכלים בשר בקר".

השופט ברק קיבל את טענת הנתבעת שהזוג דיבר עם השף והתריע על היעדר רוטב פסטו, והשף תיקן את המצב. "גם אם היה שוני בהגשת מנת חזה העוף, השאלה היא האם יש הצדקה והאם הוכיחו התובעים את הסעד המבוקש על ידם, קרי סך של 23,000 ש"ח. מסכים אנוכי שתביעת התובעים היא מוגזמת ואינה מידתית לתקלה שאירעה בעת הגשת המנות. מדוע תבעו התובעים דווקא סכום של 23,000 ש"ח - על כך סתמו התובעים ולא פירטו בכתב התביעה. (אגב, כתב התביעה הודפס באותיות כה קטנות, שהיקשה על בית המשפט את הקריאה ורק מפאת כבודם של הצדדים, אשר הופיעו ולא רציתי לדחותם - לא חייבתי את התובעים להגיש כתב תביעה קריא מתוקן).

"בעדותה בבית המשפט, ניסתה התובעת לתרץ ולהצדיק תביעת סכום זה באומרה: 'אנו תובעים 23,000 שקל כי נניח שחמישים אחוז מהאורחים, אם לא יותר, לא אכלו את המנה העיקרית. שתי המנות העיקריות היו מורכבות מבשר בקר וגם המנות הללו הלכו כי לא אכלו אותם וגם את המנות של הדג אי-אפשר היה לאכול, כי זה היה בלי רוטב הפסטו. המנה עצמה יוצאת עם הרוטב הזה אם זה בלי זה, המנה לא טעימה'.

"אין בעובדות המועלות על-ידי התובעת כדי להצדיק הענקת סכום של 23,000 ש"ח. האמירה, כשלעצמה, ש'נניח שחמישים אחוז', כבר מצביעה על כך שיש לשלול את האפשרות שבאמת 50% לא אכלו מנה עיקרית. מכל מקום, התובעים כלל לא הוכיחו טענה זו ובעצם, אינני מקבל טענה זו בהיותה בלתי סבירה לחלוטין שחמישים אחוז מהמוזמנים לא אכלו את המנה העיקרית רק בשל כך שבחזה העוף היה מעט בשר בקר. בפועל קיבלו התובעים מנה שונה מהמנה שהוזמנה ולכן יש מקום להעניק להם פיצוי כספי, אך הסכום חייב להיות מידתי ולא מנופח - כפי שתבעו אותו התובעים. במקרה זה, נראה לי, שהסכום הסביר והמידתי שעל הנתבעת לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש (שכן כך טענו התובעים שנגרמה להם עוגמת נפש) ייקבע לסך 2,500 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 400 שקל", פסק השופט.