המזוודה לא הגיעה ליעדה? תפוצו בהתאם לאמנת ורשה

רפאל אוסטרוף תבע את חברת אירו הנדלינג בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים עקב איחור במסירת מזוודה בפולין. מכתב התביעה עלה שביום 20.8.08 בתו טסה מנמל התעופה בן-גוריון לפראג, בדרכה לפולין.

בהגיעה לשדה התעופה בפראג, נאמר לה שמזוודתה לא הגיעה אלא נשארה בארץ והובטח שהמזוודה תישלח לבית המלון בפולין בו שהתה במהלך סיור לימודי שארך 8 ימים. הבטחות לחוד ומציאות לחוד. המזוודה לא הגיעה לפולין, וביום 21.9.08 הוחזרה לתובע. לדבריו, בשל רשלנות הנתבעת, החוויה הלימודית של בתו נהרסה, נגרמה לה עוגמת נפש ותכולת המזוודה נהרסה.

הנתבעת טענה כי לתובע עילת תביעה כלפי חברת התעופה TRAVEL SERVICE ו/או רשות שדות התעופה ולא כנגדה. לדבריה, היא פעלה כשורה ולא נפל פגם בפעולותיה, שהרי המזוודה נשארה מאחור עקב טעות מיון של מערכת המיון והשינוע של רשות שדות התעופה ולמחרת נשלחה על-פי דרישת חברת התעופה לפולין. "ביום 21.9.08 איתרנו את המזוודה בשדה התעופה בפולין ודאגנו להחזירה לבעליה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק הדין קבע השופט כרמי מוסק: "מרגע שהנוסעת העבירה את הטיפול בכבודה לחברת שירותי הקרקע, היא הנתבעת, אשר פעלה כמחלקת מציאות ואבידות, דאגה כי המזוודה תוטס ביום למחרת ליעדה ואף איתרה אותה בפולין והחזירה אותה לארץ לביתו של התובע בחלוף כחודש ימים ומכיוון שהיא על-פי ההגדרה נחשבת ל'מוביל' הרי שמכיוון שהמזוודה לא הגיעה ליעדה בזמן התרשלה הנתבעת ובכל מקרה היא מחויבת לשלם לתובע את הפיצוי הקבוע באמנת ורשה".

בסופו של דבר, השופט חייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,600 שקלים בתוספת 400 שקל עבור הוצאות המשפט.